חז"ל מתוך דקדוק לשוני מלבי"ם

המלבי"ם יהושע פרק א  כותב שתורה שבע"פ היא דקדוק לשוני והבנה מהותית בשורשי הלשון הקודש והבנת מהות המילה והגדרתה.
וכן שמעתי שזה שילוב מהות האותיות והמילים הניקוד והטעמים שכל פעם משתנה ההבנה לפי זה וכך חז"ל גזרו את ההבנה שלהם.
מה דעתך?
וכן מה דעתך על סוגיות בבא בתרא שבהם אין פסוקים והבנת המקרא מה סמכותם בנושא