חזקה אין אדם מעיז פניו

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיחזקה אין אדם מעיז פניו
א' שאל לפני 2 שנים

נשמח אם כת"ר יגדיר לנו את "חזקה אין אדם מיז פניו" (נדרים צא.) והאם זה מתחיל בקידושין או שמא כבר לפני הביאה (בזיקה – בימבה).
ונשמח אם כת"ר יסביר לנו את המשנה למלך באישות פ"ד ה"יג דאולי אפשר להסביר לפיו את המח' בין הרע"א לבין תוס בבא בתרא ה: (בסוף התוס' ומה שהגרק"א מסביר שם בתוס'..)
נשמח לפירוט והרחבה
בתודה
תלמידכם מפי כתבכים

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 שנים

אלו שאלות כלליות וקשה לי לכתוב כאן חיבורים תורניים שלמים. אם יש שאלה קונקרטית אנא שאל אותה בממוקד.

 

א' הגיב לפני 2 שנים

חזקה אין אדם מעיז פניו" (נדרים צא.) מאיזה כח היא באה ?
התיחדות? – שייכות – זיקה – ואז גם ביבמה…
או קידושין?

א' הגיב לפני 2 שנים

ד"א ראיתי שבסוף קונטרס המיגו כתבתם "קונטרס זה הוצד בפני כמה מגאוני הדור" .
נשמח לקבל כתובות מייל אם יש של גדולי הדור..

מיכי צוות הגיב לפני 2 שנים

הקונטרס הזה יצא לאור על ידי חברים מבני ברק שהשתתפו בשיעור שנתתי שם לבחורים ואברכים לפני שנים רבות.
הם אחראים על מה שכתוב והם שהעבירו את הקונטרס כדי לקבל ביקורות. אין לי מושג למי, ועד כמה הוא גדול. האחד שדבריו מופיעים בסוף עם תגובותיי הוא ר' יוס'ל שרייבר.

באשר לשאלתך,
מהגמרא עצמה הדברים לא מפורשים. הניסוח הוא שאינה מעיזה פניה בפני בעלה, אבל תולים זאת בכך שהוא עצמו יודע. היכא שאינו יודע היא מעיזה. ובפשטות הביאור הוא שההעזה היא רק לשקר כשהוא יודע.
עקרונית אין חזקה שאדם לא מעז פניו בפני אדם אחר. זה נאמר כאן רק כלפי בעל.
כעין זה מצינו שאדם לא מעיז פניו בפני בעל חובו. זו אותה סברא, מסיבות שונות. בבע"ח הוא עשה לו טובה ובבעל יש לדון האם זה מפני שהיא צריכה אותו, או אוהבת אותו, או שאימתו עליה.
אמנם בב"ק קז ע"א נחלקו רש"י ותוס' בחזקה שאינו מעיז פניו, האם זה רק במילווה או גם בפיקדון. לרש"י הוא רק במילווה, ומשמע דתליא בכך שעשה לו טובה. אבל בפיקדון שלא עשה לו טובה מעיז ומעיז. אבל לתוס' שם החזקה שאינו מעיז קאי גם על פיקדון, ומשמע שאדם לא מעיז פניו לשקר בפני מי שיודע את האמת גם אם לא עשה לו טובה. ולפי זה, גם בנדון דידן אין צורך שיהיה בעלה, לא מהנישואין ולא מהאירוסין אלא די בכך שיידע האמת. ומה שנקטו בעלה זה מפני שבזה עוסקת הסוגיא אבל אין צורך שיהיה בעלה.
אמנם לרש"י הסובר שהחזקה היא רק במילווה משמע שאין חזקה כזאת לכל אדם גם אם יודע האמת, ובעינן סיבה להחזיקה שאינה מעיזה פניה. והסיבה היא היותו בעלה. כעת יש לדון בטעם הדבר, וממנו ניתן ללמוד האם גם ביבמה או בארוסה וכדו'. אם זה מפני אימתו אז אולי רק בנשואה. אם זה מפני חיבתו אז אולי גם בארוסה.
הסיבה אינה מבוארת בגמרא ולא חיפשתי כעת במפרשים
אמנם לדינא כל זה אינו משנה, שכן בכל מקרה יש להעריך האם אכן מדובר במצב שהאישה לא מעיזה פניה או שכן. זה תלוי בנסיבות המשתנות ובנורמות המקובלות. כבר בשו"ע איתא (בשם הר"ן) שבדור חצוף כן חיישינן שמעיזה לשקר. לכן אין טעם לדון האם זה נאמר בנשואה או בארוסה או יבמה. ממילא כשיבוא מקרה לפנינו נצטרך לדון בו לגופו ולא לפי הכללים בגמרא.
שו"ר שבתוד"ה 'חזקה', כתובות יח ע"א, כתב להדיא שיש קשר בין החזקות הללו (העזה בפני בע"ח והעזה דאישה), ולשיטת התוס' יש לבאר כפי שכתבתי למעלה.

השאר תגובה

Back to top button