חיובי התורה נפרדים ממוסריות
שלום הרב מיכי,
קראתי את השיטה של הרב לגבי כך שחיובי התורה לא קשורים לחיובי המוסר ואלו שני דברים שפועלים במישורים שונים. השיטה אכן יישבה את דעתי לגבי השאלות המתבקשות שקיימות שבנושא.
אך עדיין קשה לי קושיא אחת והיא שכתוב בתורה עצמה "ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה".
ואם אכן ייתכן שהחיובים הללו לא קשורים למוסר איפה תהיה ניכרת חכמתנו ובינתנו?
זהו טיעונו הידוע של הרמב"ם. אבל אני לא השתכנעתי ממנו מעולם. נניח שאני לא צודק, ובעצם ביסוד כל ההלכות מונחות תפיסות מוסר עמוקות ונשגבות. אז כעת כל הגויים כן מבינים זאת ומעריכים אותנו? האם הם מבינים משהו שאני לא מבין בהלכה? לכן הקושי הזה תלוי ועומד ואין לו קשר לדיון שלנו כאן.
לעצם העניין, למי שיש אמון במקור האלוקי של התורה יכול אולי להתפעל דווקא מחוסר המובנות שלו. לחלופין, אולי הם יתפעלו מהתוצר של עם חכם ונבון ולא בהכרח מהחוקים הספציפיים שהוא מקיים. דוגמה לדבר מאמרו הידוע של קישון, הכיפה הסרוגה (מי לא שמע עליו בפעולה בבני עקיבא?), שם הוא אומר שהוא לא מבין מדוע אי אכילת חזיר או לבישת כיפה משפיעים על התנהגות אנושית, אבל התוצר (איך שנוער דתי מתנהג) עורר בו התפעלות.
אני מסכים, אך עדיין קשה לי המילים "אשר ישמעון את כל החוקים", לפי הרב את החוקים הם לא שומעים, הם רואים את האנשים שמקיימים את החוקים.
למה לקשור את החכמה והבינה המוזכרים בפסוק עם חכמה ובינה בענייני מוסר? כניראה יש גם חכמה ובינה בענייני אלוהות
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer