חקירה בלי נפק"מ
שלום הרב.
שמעתי כמה פעמים רבנים שאומרים "אם אין נפק"מ – לא חוקרים", מה הרב חושב על הכלל הזה?
ניתן להבין את הכלל הזה בכמה צורות:
- אין ערך לחקירה כשאין נפ"מ. לזה איני מסכים.
- אין משמעות לחקירה כשאין נפ"מ (שני הצדדים הם ניסוח שונה של אותו דבר. זהו הפוזיטיביזם ביחס למשמעות אמפירית של טענות). גם לזה איני מסכים באופן גורף. אבל נכון שחקירה כזאת זוקקת זהירות וליבון, שכן לפעמים באמת יש כאן שני ניסוחים שונים של אותו דבר. ואם לא – אז בכל זאת תהיה נפ"מ כלשהי, ולו תיאורטית ואזוטרית.
- אין אפשרות לחקירה כי הדרך לברר איזה צד נכון היא דרך הנפ"מ. לזה אני די מסכים, אם כי לפעמים סברות אפריוריות יכולות גם הן לקדם אותנו (כמו ניסוי מחשבתי במדעים).
ראה ר"ן סנהדרין טו על הגמרא שדנה שור סיני בכמה. הר"ן שם שואל למאי נפ"מ, ובתשובה השנייה הוא כותב לנזיר (מי שנודר נזירות על מנת ששור סיני בכ"ג, האם הוא נזיר או לא). זהו המקור למימרא הישיבתית "נפ"מ לקידושי אישה".
שלום הרב,
רק אעיר, שנדמה שכבר הריטב"א קדם לו בזה… ראה ריטב"א סוכה ב' ע"א, בפירושו על המשנה, שם הוא מתייחס לקושיית הראשונים בט' ע"א, מדוע המשנה שם פירשה מהי סוכה ישנה, והרי לדעת בית הלל סוכה ישנה כשרה. באחד התירוצים תירץ שגם לשיטתם יש נפק"מ, כאשר אדם הדיר את עצמו מסוכה ישנה.
תודה רבה. רק אעיר שיש כמה הבדלים:
ראשית, גם בירור שיטת ב"ש הוא דבר עם נפ"מ. אבל זה באמת מה שהריטב"א מתרץ בתירוצים הקודמים שלו.
שנית, כאן לא מדובר בדין סוכה ישנה אלא במושג סוכה ישנה. הנפ"מ של הר"ן היא מדין שור סיני, אבל הנפ"מ של הריטב"א היא במושג סוכה ישנה.
ושלישית, התלייה כאן היא ישירה. הנפ"מ של הריטב"א היא בנודר מסוכה ישנה ולא בקידושי אישה או נודר נזירות בתנאי שסוכה ישנה היא כך וכך.
בעצם אדם יכול לנדור מסוכה ישנה, כלומר להחמיר כב"ש (בהנחה שכאן לא אומרים מצוות לאו ליהנות ניתנו, ואכ"מ). אם כן, יש עניין לברר הלכתית את משמעות סוכה ישנה לפי ב"ש.
אבל עדיין העיקרון בכל זאת קצת דומה.
אגיד את האמת, מעולם לא הבנתי את התשובה "נפק"מ לקידושי אישה", שכן –
אם באמת כל הנפק"מ זהו הקידושי אישה, הרי שאין זה נפק"מ, שכן בין אם הבעל יקדש על מנת צד זה ובין אם יקדש על צד זה, הרי שהם אותו הדבר ממש! זהו אותו תוכן! ובכין כך ובין כך האישה מקודשת!….
ועל כן אני תמיד מסביר שהנפק"מ לקידושי אישה זהו אמירה שבוודאי יש כן נפק"מ אלא שכעת איננו מוצאים זאת.
כן נראה לענ"ד.
אני לא מסכים. ייתכנו מצבים שבהם התוכן הוא שונה ובכל זאת לא תהיה נפ"מ. לדוגמה, איסור נשך ותרבית הם שני רעיונות שונים אף שכנראה אין נפ"מ ביניהם. תפיסתך דומה למה שקרוי בפילוסופיה פוזיטיביזם לוגי (שמה שאין לו תוכן אמפירי אין לו תוכן כלל).
אני התכוונתי אחרת.
שוודאי ושיש רעיונות שונים אז זה גופא הנפק"מ, כלומר נפק"מ רעיונית ולא נפק"מ מעשית (והיא כמובן משליכה על נפק"מ לקידושי אישה). אלא שאני הבנתי שהאמירה נפק"מ לקידושי אישה, תוכנה היא שאף והתוכן זהה לחלוטין אלא שהמינוח של המילים הוא השוני אז זה הנפק"מ (לקידושי אישה), על זה כתבתי שלדעתי זה לא נכון, במידה והתוכן זהה (ולא רק שאין נפק"מ מעשית) אז באמת גם לא יהיה נפק"מ לקידושי אישה. זה אותו הדבר.
נראה שאתה מסכים לזה, לא?
איך אפשר לא להסכים? טוב, אם אין נפ"מ רעיונית אז אין הבדל בתוכן. זו טאוטולוגיה טריביאלית.
ניתן לסכם שתוכן האמירה "נפק"מ לקידושי אישה" היא שיש נפק"מ בתוכן הדברים, כך שלמרות שכעת נראה שהדברים שווים לחלוטין, בעצם יש הבדל בתוכן (ולכן יש נפק"מ לקידושי אישה), אך לעולם לא הייתה הכוונה שאף והתוכן שווה אזי יש נפק"מ לקידושי אישה, כי השפה שונה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer