טעימת מאכל לא כשר מבלי כוונת הנאה

צריך להתיישב בדבר, אבל מקופיא אכתוב כמה הערות על דבריך.
ראשית, טעימה כדי לבחון איכות היא טעימה להנאה. ההנאה קובעת את האיכות. לכן זה כן בגדר מתכוין.
שנית, למה זה בגדר לא אפשר? הרי היא לא עושה משהו אחר ובצדו את האיסור (כמו ללכת למקום כלשהו ובדרך להריח ע"ז). כאן היא עוסקת באיסור עצמו.
אם כן, זה מעשה של אפשר  ומתכוין שלכו"ע  אסור.
כל זה בהנחה שיש איסור בהנאה מהטעם. אתה הנחת שזו הנאת גרונו, אבל אני לא בטוח שהנאה מהטעם כשיורקים זה נקרא הנאת גרונו. מה עוד שיש הפוסקים שרק הנאת מעיו היא איסור. לכן באיסוה"נ זה ודאי אסור (כמו בשר בחלב ועורלה), אבל באיסורי אכילה (כמו חזיר) יש בהחלט מקום לדון. 
תוך הכתיבה חשבתי שבאכילות ובעילות קי"ל המתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה. אמנם  זה נאמר על מתעסק, אבל לכאורה הוא הדין באינו מתכוין. ולפי זה הנאה שבאה לאדם בעל כרחו אינה אכיהל או  בעילה אלא הנאות אחרות. אמנם לא זכור לי מישהו שיישם זאת על אינו מתכוין. וכן בתוס' פסחים שם (כה ע"ב) מביא בעילה בשבת כדוגמה לסוגיא זו, וצל"ע.
לגבי הקישור שלך לרבי אבהו שכל איסור אכילה איסור הנאה במשמע, אתה מניח את פירוש הרמב"ם שהאכילה היא דוגמה פרטית להנאה. אבל בראשונים אחרים משמע לא כך (כמו תוס' בפסחים בסוגיא שם), שאלו שני איסורים שונים.