טענת קים לי
שלום רב,
רציתי לשאול מה שיטת הרב בדיני \'קים לי\' מאחר שלא חושש לרבוותא אלא רואה בהם מקור השראה גרידא.
ראשית, כל עניין קים לי הוא בעייתי וחסר מקור.
שנית, כשאין לדיין עמדה משל עצמו הוא יכול להסתמך על דעות הלכתיות ותקדימים. במצב כזה יש מקום גם לטענת קים לי. ובפרט שבפשטות טענת קים לי מדברת על הבע"ד ולא על הדיין, והבע"ד מטבע הדברים אינו ת"ח ולכן סביר שיסתמך על דעות של פוסקים. ומעבר לזה, גם כשיש לדיין עמדה משלו, עדיין זכותו של הבע"ד להסתמך על דעה קיימת בפוסקים, ולהטיל את נטל הראיה על השני. לכן גם כשלדיין יש עמדה אחרת יש מקום לפסוק לפי קים לי.
האם למשל הבע"ד יכול להציע הסבר יצירתי בגמרא כדי לפטור את עצמו, אם הרי ההלכה לא כפופה לפוסקים אז למה להזקק לתקדימים
אני חושב שעקרונית כן, אבל בי"ד צריך להשתכנע שהסבר זה הוא סביר (גם אם אינם מסכימים הוא נכון). יש לזכור שהבע"ד הוא אזרח מן השורה ולא ת"ח, והוא יכול לומר הרבה שטויות. במקום שבו הוא נסמך על דעת פוסק מובהק אין חשש כזה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer