יחסים
שלום הרב,
יש לי בת זוג כמה חודשים. אני מאוד אוהב אותה.
א. האם כל הבעילות של בני זוג באופן כללי נקראות בעילות זנות מכיוון שאין שם נישואים באופן רשמי? או שמספיק קיום של מערכת יחסים ואז זה ביאה לשם קידושין?
ב. בת הזוג שלי גויה. האם כיוון שאנחנו יוצאים, והרבה יודעים שאנחנו ביחד, זה נחשב פרהסיא ואז קיום יחסי מין איתה נכנס לגדר של קנאים פוגעין בו?
ממה שקצת חקרתי הבנתי שאם אני מקיים איתה יחסים בצינעא, יש בזה מחלוקת ויש פוסקים שאפילו טוענים שזה פחות חמור מיחסי מין עם יהודיה (אין כרת של נידה, ולדעתם אפילו לא כרת מדברי קבלה, אך כמובן יש את האיסורים "הרגילים" שז"ל וכו').
למיטב הבנתי צינעא זה יחסים בחדר כמו אנשים נורמלים ללא קשר לעובדה שיש הרבה יהודים שמודעים לעובדה שאנחנו זוג, אבל אשמח לשמוע את דעתך.
ג. במידה והבעילות שלנו בתור זוג לא נשוי הן לא בעילות זנות, האם אני עובר גם על לא תתחתן בם?
תאמין לי אני יודע שזה מוזר שאני יוצא עם גויה ושואל על פלפולי הלכה ואיך אפשר "לעקוץ" כמה שיותר קולות… אני בקונפליקט נוראי עם עצמי.
תודה.
עקרונית אני לא נותן ייעוץ כיצד למעט עבירות (כתבתי על כך במאמרים על הלכת רבי אלעאי). ברור שהכל אסור וזהו. ההלכה אומרת לך לעזוב אותה.
לשאלות הלכתיות אני יכול לענות, ואתה תבחר את דרכך (וצ"ע לגבי שונה לתלמיד שאינו הגון).
אין ביאה לשם קידושין בגויה כי אין קידושין בגויה.
ביאה במסגרת מערכת יחסים אינה ביאת קידושין אלא אם התכוון לקידושין.
לדעתי בהחלט נכנס לגדר קנאים פוגעים בו. גם פנחס נכנס לדקור את זמרי בקובה. זה לא היה בחוץ. הן הן עדי ייחוד הן הן עדי ביאה.
החומרה ההלכתית של יחסים עם גויה היא מאד עמומה. פורמלית זה ודאי פחות חמור מנידה. אבל מקובלנו שיש כאן חומרה רעיונית שמעבר להלכה. זו לגמרי בעילת זנות.
אתה עובר על לא תתחתן בם. הרי אין קידושין בגויה, אז לא ייתכן שהאיסור הוא רק על קידושין.
האם לומר שזו בעילת זנות וגם לא תתחתן בם, זו לא סתירה? אם זו דרך זנות אז זו בעילת זנות, אבל אז אין כאן לא תתחתן בם. אם יש כאן דרך חתנות, אז יש כאן לא תתחתן בם אבל זו לא בעילת זנות. אי אפשר שיהיו שניהם.
לדעתי בגלל שאין אישות וקידושין בגויה הבעילות הן זנות בלי קשר לכוונתו.
מה לגבי זה:
שני אופנים שונים להבנת איסור לא תתחתן: האחד – שהאיסור נועד להרחיק אותנו מעבודה זרה, ואם כן ייתכן שהוא מוגבל לשבע האומות בלבד, וכך אכן פוסק הטור (אבן העזר סימן ט"ז);
ועוד ראיתי בספר המצוות לרמב"ם כתוב כך:
מצות לאו נב – לא להתחתן בעובד אלילים
הזהירנו מהתחתן בכופרים, והוא אמרו יתעלה "לא תתחתן בם" (דברים ז, ג). וביאר החתנות מהו: "בתך לא תתן לבנו". ובביאור אמרו: דרך חתנות אסרה תורה.
והעובר על לאו זה יש בעונשו הפרש וזה שהבועל ארמית, כשבא עליה בפרהסיא – כל מי שיהרגהו והוא דבק בעבירה, הנה קיים העונש כמו שעשה פנחס לזמרי. ואמרו (סנהדרין פא:) הבועל ארמית – קנאין פוגעין בו, אבל בתנאים שאמרנו והוא שיבוא עליה בפרהסיא ובשעת מעשה וכמעשה שהיה.
משמע מפה שרק מי שבועל בפרהסיה הוא בגדר קנאין פוגעין בו, לא כך?
אכן יש אפשרות שזה נאמר רק על שבעת עממין ומחשש להיכשל בהם. ואז אין מכאן מקור לאיסור חתנות עם גויים בכלל (ואולי יהיה איסור גם על יהודי שמסית לע"ז או סתם עוע"ז). בפשט הגמרא נראה שלמסקנה זה איסור כללי, אבל בפוסקים באמת יש דעות שונות. אני דיברתי על האיסור להתחתן עם גוי, גם אם הוא לא מבוסס על הפסוק הזה.
ברמב"ם באמת משמע שזה אסור רק אם חיים יחד בדרך אישות. אבל ראה אב"מ סי' טו דעות שונות בזה. כאן תואר שהם ידועים כזוג, ולכן ייתכן שזו דרך חתנות גם לרמב"ם.
לגבי הפרהסיא זה ברור. השאלה היא מה פירוש פרהסיא. הראיתי מזמרי שאם הם הולכים יחד בפרהסיא אז גם אם הבעילה נעשית בצנעה זה נחשב כפרהסיא.
1)כשאתה אומר מקובלנו שיש כאן חומרה רעיונית שמעבר להלכה, אתה מתכוון כמו שמתייחסים לעוון שז"ל? או חומרה רעיונית אחרת?
אתה אומר פורמלית זה פחות חמור מנידה, ומצד שני המיינסטרים הרבני היום מתייחס ליחסים עם גויה כאבי אבות האיסורים עם שיעורי תורה מלאי סיפורי אימה קבליים פלוס גלגולים בכלב שחור מהאריז"ל פלוס גיהנום נצחי פלוס אפקטים. אולי באמת צריך לשנות כיוון ולהתחיל להזהיר ככה בתוקף מפני זוגיות עם יהודיות בלי נישואים
2) נגיד שהשם משפחה של אותה גויה זה כהן והציבור שרואה אותם יוצאים ביחד, לא מעלה בדעתו שהיא גויה, זה משנה משהו למישהו?
תיקון הסגנון המרושל של שאלה מספר 2):
נגיד שהשם משפחה של אותה גויה זה כהן והציבור שרואה אותם יוצאים ביחד, לא מעלה בדעתו שהיא גויה, זה משנה את חומרת העבירה?
לא מבין את השאלה. כתבתי מה החומרה וזה לא קשור לנראות. תמיד עבירה בפרהסיא ומורה יותר כמובן
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer