יעוד

לא הבנתי את המשפט האחרון.
והאם אין משמעות בחז"ל דלא כמו שכתבת בחלק השני של תגובתך? האם אין משמעות שצריך לעסוק אך ורק בתורה?

כתבת שמדובר בלימוד הלכה. במקור מדובר על לימוד תורה, ולאו דווקא הלכה.

ומה עם החלק השני..?
(ככלל, אני לגמרי מאמין שאדם צריך ללמוד במקום שלבו חפץ. להתפתח בתחומים שבהם הוא טוב ויש לו נטייה אליהם. בלי אותיות משמים וכו’. כל אלו ביטויים מטפוריים ולא מטפיזיים כפי שהם נשמעים. הכוונה היא למה שאמרתי כרגע.)

איזה חלק שני? הדיון כאן לא היה האם לעסוק בתורה או בברים אחרים. הדיון היה מה ללמוד במסגרת לימוד תורה.
אם אתה שואל על תחומים אחרים, בהחלט יש ערך בעיסוק גם בהם. בחז"ל ניתן למצוא כל מיני אמירות, ולי לא ממש משנה מה כתוב שם. למה יש ערך ומה לא – את זה אני קובע ולא חז"ל הם קובעים את גדרי ההלכה. אם הם יאמרו שלימוד דברים אחרים הוא עבירה (ביטול תורה, לא תתורו), על כך ניתן לדון. אבל אין ראיה ברורה לזה. ועובדה היא שרבים וגדולים עסקו בזה.

אני עומד לפני כמה החלטות ואשמח אם תפנה אותי למקומות שכתבת בהם כבר על זה.
תודה בכל אופן.

(כוונתי לתחומים אחרים)

לא כתבתי. אם תרצה לדבר אתה מוזמן.