כיצד ייתכנו כמה אפשרויות להחלת חלות אחת?
שלום הרב,
השאלה קצת מופשטת ואקווה לנסח בצורה מובנת. אנסה לעשות זאת דרך דוגמה.
השאלה בקצרה היא: כיצד ניתן ליצור את אותה החלות בכמה דרכים שונות?
לדוגמה. כידוע, קיימות 3 דרכי קידושין: כסף, שטר וביאה.
מכך ששלוש הדרכים נקראים 'קידושין' אני מבין שיש בשלושתן תכונות משותפות שהם תכונות של המושג קידושין.
מכך שיש כמה דרכים שונות, אני מבין שיש הבדל בין הדרכים, ושאין שתי דרכים עם אותו אוסף תכונות (אחרת הן היו אותה הדרך, ובעצם זהות, ולא היה צריך לשנות את שתיהן ולהבדיל ביניהן).
כלומר, בכל דרך יש גם תכונות מהמושג 'קידושין' וגם תכונות נוספות המבדילות אותו משאר הדרכים. חלק מתכונות אלה חייבות להיות מהותיות לאותה הדרך, אחרת אין הבדל בינה לבין דרכים אחרות. לתכונות אלה אקרא לצורך השאלה 'הרחבות מהותיות' (הן מהותיות לדרך הספציפית, אך מקריות למושג קידושין).
עכשיו, מסתבר שאם בחרתי לקדש בדרך מסוימת ונניח ואחת 'ההרחבות המהותיות' (ולא תכונה של המושג קידושין) לא מתקיימת – אין קידושין, שהרי תכונה מהותית בדרך הזו לא התקיימה, ולכן לא הייתה פה דרך קידושין שעובדת.
הדבר המפתיע הוא שלכל דרך יש 'הרחבות מהותיות' משלה, ובכל זאת כולן יוצרות את אותה החלות.
יצאנו ממושג משותף אחד (קידושין), הגענו לכמה דרכים ששונות מהותית אחת מהשנייה (=לכל אחת תנאים הכרחיים אחרים), וסיימנו בחלות אחת משותפת.
או בקיצור, תכונות מקריות למושג קידושין הפכו להיות תנאים הכרחיים להחלת חלות קידושין (וגם זה כפונקציה של הדרך).
האם אין פה בעיה לוגית? או שמא אחת ההנחות שלי בדרך שגויה?
כמובן שהשאלה תקיפה לגבי כל חלות שיש לה כמה דרכים ליצור אותה: קניינים, איסורים וכו'.
תודה,
נתן
ראה שיעור הפתיחה לקידושין של הרב גוסטמן (קונטרסי שיעורים). הוא מסביר שם בעקבות תוס' קידושין ו ע"ב ועוד, ששלושת דרכי הקידושין (כסף, שטר וביאה) פוגעות בשלושת ההיבטים השונים שיש בקידושין: הקדושה, האיסור על האחר וההיתר לבעל (אני מקווה שזכרתי נכון). וכך גם שלוש לשונות הקידושין: מאורסת, מקודשת, לי לאינתו.
התמונה הלוגית העולה ממנו היא הבאה: יש בקידושין שלושה מרכיבים. ניתן להחיל קידושין על ידי החלת אחד מהם, וכאשר הוא חל הוא מתפשט לשני האספקטים האחרים (כעין פשטה קדושה בכולה, קידושין ו ע"א). שלוש דרכי הקידושין נבדלות זו מזו בכך שכל אחת מהן מחילה אספקט אחר של הקידושין ואז זה מתפשט לשאר.
הנפ"מ העיקרית שהוא מביא הוא לגבי דין פשטה, שתוס' הנ"ל כותב שדין פשטה קיים רק היכא שקידש את האישה בלשון הרי את מקודשת ולא הרי את מאורסת. ע"ש היטב.
הלקח הלוגי הוא שלפעמים יש מושג שמורכב משלושה מרכיבים ולא צריך לחפש צד שווה לכולם. ההרכבה של כולם יחד היא המושג. זה מזכיר לי את דבריו של אבהא"ז בעניין מלאכת בונה בשבת. הוא מסביר מדוע ייתכנו שם תולדות שלא דומות כלל זו לזו. באב המלאה בונה יש שני מרכיבים שונים: קיבוץ חלקים ויצירת חלל (כך בונים מבנה – בית). בניית אוהל היא תולדה כי יש בה יצירת חלל, למרות שאין בה קיבוץ חלקים. מגבן הוא תולדה מפני שיש בו קיבוץ חלקים למרות שאין בו יצירת חלל. בונ אוהל ומגבן לא דומים בשום צורה זה לזה, אבל שניהם תולדות של אב אחד. הלוגיקה דומה מאד לנדון דידן.
מעניין מאוד. אעיין שם.
ומה לגבי חלויות אחרות?
נניח חלות קניין שנוצרת בהמון דרכים (כסף, חליפין, שטר, סודר, משיכה, הגבהה וכו').
או חלויות איסור למיניהן (נזירות, נדרים וכו').
השאלה עדיין עומדת, לא?
בקניין זו אכן חלות פשוטה יותר, אבל נדמה לי שרכי הקניין השונות הן פשוט ביטויים שונים לגמירת דעת. כלומר, כאן יש באמת צד שווה לכל הדרכים.
לגבי נזירות או נדר שם יש רק דרך אחת, ובעצם שתיים: התפסה ונדר. התפסה היא העבהרת חלות קיימת ונדר הוא יצירת חלות חדשה.
כך גם אני חשבתי להגיד. תודה רבה על התשובות
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer