כלכלה חופשית ומוסר

שו"תכלכלה חופשית ומוסר
תאיר שאל לפני 5 שנים

שלום הרב.
 
כמדומני, הגדרת את עצמך פעם כליברטריאן, במובן הכלכלי-חברתי של המילה. לכן אני מפנה אליך את השאלה.
האם לדעתך יש מקום להגביל את החירות של תאגדים/פרטים העוסקים במסחר, כאשר רוב הסיכויים שהדבר יביא לתוצאה חיובית למרבית האוכלוסייה?
דוגמא: קיים בחוק איסור על ‘הסדר כובל’, קרי איסור על תיאום מחירים בין חברות. יש פה פגיעה בחירות, אמנם יתכן שהיא מוצדקת מוסרית מפני שהיא תביא להגברת התחרות בשוק וכך לתועלת גדולה יותר לציבור. כלומר, בניגוד לתפיסה הטרנדית בימים אלה, יש חשיבות להתערבות ממשלתית מסוימת בשוק על מנת לשמר על רווחה חברתית.
אבל פה מדובר בסוגיה עובדתית – איזו שיטת ממשל (ליברטריאנית בנוסח “מדינת שומר הלילה”, או שוק חופשי עם התערבות מסוימת של הממשלה) טובה יותר לכמות גדולה יותר של אנשים. לא על זה רציתי לשאול אותך. אני מתעניינת בנוגע לדעתך בסוגיה המוסרית: בהינתן ששיטה כלכלית מאוזנת יעילה יותר, האם *ראוי* לצמצם את חירותם של תאגידים/פרטים על מנת להביא לרווחת רבים? 
תודה מראש

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

שלום תאיר.
בסוף הטור הקודם כתבתי שאפיילו הצו הקטגורי הוא כלל, וככזה ניתן לחרוג ממנו מדי פעם. אני נגד פנאטיות ודוגמטיות גם כשמשתמשים ברעיונות נכונים. לכן יש מקום לאסור הסדר כובל כשהוא מונע נזק לרבים.
אגב, ניתן להציע לזה הצדקה אפילו במישור הקפיטליסטי הצרוף. שאר החברה מתאגדת גם היא להסדר כובל ובהסדר הזה היא אוסרת הסדרים כובלים של אנשים פרטיים. במבט כללי כזה מדובר כאן עדיין בשוק חופשי והתאגדויות על בסיס כוח וקואליציות. זה רק מוכיח שאי אפשר להיות פורמליסטי לגמרי בליברטריאניזם.
בניסוח סוציאליסטי אומרים זאת קצת אחרת: יש הצדקה "קפיטליסטית" לחלוקה חברתית ברווחים, שכן החברה היא התשתית שמאפשרת את עשיית הרווחים ולכן יש לה הצדקה לדרוש את חלקה.

השאר תגובה

Back to top button