כמה שאלות באמונה

לכבוד הרב,
הריני שוטח במכתב זה כמה שאלות המטרידות אותי, ואשמח לקבל תשובה.

1. אי אפשר שלא לשים לב לשוני מהותי בין ארבעת חומשי התורה הראשונים, לבין ספר הדברים, הלא הוא החומש החמישי. מלבד כל הבדלי הלשון, שציינו להם מבקרי המקרא, לאחר עיון קל בדברים מתקבל הרושם שספר זה נכתב לאחר זמן במטרות מסויימות, יש בו מגמה ניכרת של כביכול מיעוט הדגש על קרבנות, והדגשת עבודת הלב והדבקות במונותאיזם. זאת ועוד אם מניחים שהספר אכן נכתב מאוחר יותר, מובן המוטיב החוזר ונשנה פעמים רבות, של כיבכול נבואה המנבאה את העתיד להתרחש, שעם ישראל לא ישמע בקול אלוקים ויגלה, ופירוט כל כך ארוך של כל הצרות, כאילו מישהו כבר חווה אותם, ורצה לתרץ את הקושי באמונה שנוצר מחמתם, ולכן כיבכול תלה את הכל כמשהו שכבר הודע מראש, ועם ישראל הוא האשם בו. עוד טרם נכנס העם לארץ, כבר מנבאים לו על גלות? נראה שכל מטרת הספר היא להתאים את היהדות למצב של לאחר החורבן. גם הפרשה של נביא השקר, אם מה שהוא אמר הוא אמת, אז הוא נביא טוב, ואם לא, אז התברר שלא. גם אני יכול לתת מבחן כזה. עצם האמירה של משה ידעתי כי השחת תשחיתון, היא מועררת תמיהה, היכן זכות הבחירה?
2. כיצד ישנן מחלוקות בתורת הקבלה? מלבד שאין הדבר יתכן כלל לחלוק על מציאות, שאך שמציאות רוחנית היא, הרי אנו מאמינים שהיא מציאות; הרי כמעט כל המקובלים טוענים לגילויים כלשהם מעולמות עליונים, החל מרשב"י ע"י אליהו הנביא, כל הסבים, ומתיבתא דרקיעא, דרך ראשוני המקובלים בחלמותיהם וחזיונותיהם, דרך האר"י ז"ל שתלה באליהו הנביא, הרמח"ל והכילויים שהוא טוען להם בתיקונים שלו?
3. אנו רואים שבכל הדורות, ובכל חלקי התורה, נתנו חשיבות רבה לצורת האותיות, הרי אנו יודעים היום שהתורה כלל לא ניתנה בכתב זה. וכבר חז"ל הרגישו בבעיתיות שבעניין.
4. אותה השאלה תעלה לגבי הדרשות שנמצאות יותר דווקא בחלק הסוד שבתורה, לגבי הניקוד, שגם הוא התקבל רק זמן רב מאוד לאחר מתן תורה. (בזו עוד יש לתרץ, והיא פחות חמורה מהקודמת.)
5. אי אפשר להתעלם מן הרפורמה העצומה שחלה בתורה לאחר חורבן בית שני ועוד בתקופתו, אם התורה היא אין סופית וכ'ו, כיצד ניתן להסביר שינוי קיצוני כלכך? כמעט נראה שמדובר בשתי דתות שונות.
6. כיצד נפעלו על אותם תיקונים ותיקוני תיקונים שתולה האר"י וסיעתו בכל מצווה ומצווה, אם כלל לא נהגו בהם, ואך אם תטען שנתקנו ע"י הקרבנות, הרי יש מצוות מעין אלו, שאינן תחליף לקרבנות.
7. גם בעניין הניסים והמופתים, כל מי שקצת קרא ושנה, מבין שאנו לא בדיוק הדור האחרון בו נעלמו הניסים, כל דור חשב שהנה בדיוק עתה נסתם כל חזון, וכ'ו וכ'ו, ואיך החכמים שבדור הקודם היו כלכך גדולים ונפלאים, וכל העדויות שאנו מוצאים לדברים מעין אלו, תמיד הם מכלי שני, כמו ר' חיים ולוזינר על הגר"א ור' חיים ויטאל על האר"י, אך אין אדם שהתיימר לכתוב על עצמו דברים מעין אלו. אף כל סיפורי הגמ' הרי נכתבו דורות לאחר מכן. זה קצת גורם לפקפוק בכל אמיתות העניין. ובמיוחד כאשר כל אדם בר דעת רואה היום איך האדם הממוצע תולה כל מיני פרושים ותוספות ודברים שבודה מליבו, לכל מי תופעות רגילות ומוסברות, ק"ו בדורות עברו שנטו יותר לתמימות.
8. אם כל דברי חז"ל ברוח הקודש וכ'ו וכ'ו, מילא מחלוקות בתורה, אך כיצד נחלקו בדברים היסטוריים?
9. איך מבינים את התופעה הזו של האר"י שטוען שרואה בשמיים הכרעות ודינים, שכל הדורות שלפניו לא ראו ולא ידעו? מילא על עצם הדיבור בסודות, אפשר לומר כמו שכתבו כל האחרונים שיש דורות שיש רשות לגלות ויש דורות שאין וכ'ו וכ'ו, אך אנו רואים שגם הכרעות מעשיות, לא היו כפי הדברים שהוא פוסק.
10. איך מבינים כביכול "קטנוניות" של מעלה הסיפורי התנ"ך, מה אשמים כל הנופלים בקרב על העי, בכך שאדם אחר מעל בחרם? וכן עוד רבות התחשבנויות שקצת מעוררות תמיהה.
11. מה פרוש וינחם ויתעצב אל לבו, כמה שלא יסבירו ויפרשו, יש כאן בעיתיות.
12. איך מבינים את כל התאורים המטאפיזיים של חז"ל כגון שבעה רקיעים, שמים מאש ומים וכ'ו.
13. עוד משהו שצריך לתת עליו את הדעת הוא, שכמעט ואין מקובל שלא לקה במשיחיות, הרי כולם טעו. וכן זה מראה על תופעת לוואי מאוד שלילית מלימוד הקבלה, אם כי מובן מאוד מדוע היא קורית.
14. אם העולם הבא הוא נצחי, וכל מציאות העולם הזה היא ע"י הצמצום, נמצא שהצמצום הוא אין סופי, ובלוגיקה פשוטה, כאשר אני מצמצם משהו אין סופי, בצורה אין סופית, הרי הוא הופך לסופי.
15. כמה שלא נסתובב ונבאר ביאורים ופירושים על, אין מלך בלא עם, נהמא דכיסופא, ועוד כל מיני הדברים שבלאו הכי אין מניחים את הדעת, יהא אשר יהא, עצם זה שהייתה נקודה של שינוי באלוקות, והעולם נברא, זו בעיה תאולוגית חמורה בעיני.