כמה שאלות יסוד
-
* מהי נקודת הוודאות של הרב בחייו? כלומר, מהו הקריטריון לחייך ולמעשיך? ועל מה יש לוודאות הזאת לסמוך?
האם קיימות לדידך ודאויות נוספות? ואם כן, מדוע דווקא שלך?
ואם תאמר שאין לך נקודת ודאות, למה זה תישמע לאי זה ציווי, מצווה, או תסבור דבר-מה בכלל?
* מעמד הר סיני ודיבור האלוה – כיצד מיישבים את האבסורד שהאל הטרנסצנדנטי מתערב באימננטי? מי שנבדל מן הזמן, פתאום נכנס אליו. הקושיה הזאת נתחבטו בה כבר הפילוסופים, ולא מצאתי תשובה יהודית שריצתה אותי דיה.
* כיצד אתה מוכיח שהתורה מן השמיים? כי דבר אחד ברור לי, אם אינה כן – אין מקום לדבר על ה' שהוציא את עם ישראל מבית עבדים באותות ובמופתים, וממילא על היהדות בכלל. ובכלל, אם אין ראיה לאמיתות תורה מן השמיים אין ראיה לאישיות האלוה.
* שאלת הסבל והרוע בעולמנו.כיצד מיישבים את הסקנדל הזה?
הנחה 1: הקב"ה שאינו רע, שהרי אין הוא חסר דבר-מה ח"ו, לא שייך בו להרע.
הנחה 2: הקב"ה החליט שהוא רוצה להטיב מטובו לזולתו, ועל כן האציל עולם ובו נבראים.
טיעון 1: הבריאה פועלת על יסוד נוסחת רצונית-מוסרית שהואצלה מהבורא, ואין מטרתה להרע.
נתון: ההיסטוריה של הברואים האנושיים (לכל הפחות) ידעה רוע צרוף.
טיעון 2: טיעון 1 נפגע.
טיעון 3: טיעון 2 חזק יותר מטיעון 1, שיש לו ראיה חזקה יותר עליה הוא סומך, כזאת שמבוררת בנקל על ידי חושינו הטבעיים.
טיעון 4: הנחה 1 ו/או הנחה 2 לא נכונות ו/או לוקות בחסר.
וגם כן נפשט את הקושיה,
מי כמו הרב יודע כמה האנושות סבלה, ובפרט היהדות.
סבלם של גדולי ישראל בתקופת המשנה, מרד בר-כוכבא, גירושי הערבים והפוגרומים שניטשו על היהודים, אינקוויזיציות, גזירות ת"ח-ת"ט, שואת יהודי אירופה.
דרגות מזוויעות של סבל, רע שקשה לתארו, קשה לזהות אי זה טוב שיכול היה להיות קיים בעולם הזה לנוכח מצבים רעים ומחרידים.
היכן ההטבה? היכן הרחמנות? או לפחות המידתיות של הרוע? היכן הנוסחה המוסרית?
אז ניתן לתרץ, ניתנה לאדם הבחירה החופשית והוא זה שחולל את הרע, שהעדיר את הטוב במעשיו.
לא מספיק חזק כדי להשתכנע בטובו העליון של האל שלפיו האציל עולמו לצערי.
כיצד אתה מסתדר עם הנ"ל?
ואם תאמר שזאת מערכת החוקים הכי טובה שבה ניתן היה להחיל גם בחירה חופשית לאדם, מה נעשה עם ההתערבות הטובה במעמד הר סיני? הרי היה יכול להתערב שוב פעם אם באמת רצה להטיב ושעמו לא ייפגע באופן מזוויע שאין מילים לתאר.
תשובות בדרכו של הרמח"ל בדעת תבונות יכולות להיות טובות אם תסבירן.
* ספרי אמונה כמו המורה ואמונות ודעות מביאות ראיות אונטולוגיות, פילוסופיות ומדעיות חזקות ללימודי האלוהות. מדוע כתבת שאינם רלוונטים?
* בחירה חופשית מול דטרמיניזם –
כיצד מתמודדים עם פרשנויות דטרמיניסטיות של מכניקת הקוונטים (עולמות מרובים)? קראתי כי לפי פירוש זה, צריך להכיל גם את המודד בפונק' הגל, ולא רק את המע' הנמדדת. כך, בעת מדידה, המודד והמע' הנמדדת נשזרים, וכל מצב עצמי של המודד רואה מצב עצמי תואם של המע' הנמדדת. פירוש זה לא מצריך את הרעיון של קריסת פונקציית גל, שאינו קיים בפורמליזם של מכניקת הקוונטים. באשר ל-De Broglie-Bohm Theory (או, Pilot-Wave Theory), הבנתי כי היא טוענת כי משוואת שרודינגר אינה מתארת את המע' באופן מלא, אלא תופסת אותו מקום כתרמודינמיקה ופיזיקה סטטיסטית — היא מתארת את הסטטיסטיקה של המע', את הגדלים המאקרוסקופיים, ומתעלמת מגדלים מיקרוסקופיים (כמו המיקום ומומנט של חלקיק). בכך, פירוש דה ברולי-בוהם הוא פירוש דטרמניסטי למכניקת הקוונטים, וכמו MWI גם הוא אינו מצריך את הרעיון של קריסת פונק' הגל (ובכך עוקף את הפרדוקסים הרבים המצויים ברעיון) הנמצא בפירוש קופנהאגן.
ושאלת אגב אורחה, באשר לפרדוקס מכונת הזמן (אדם נוסע במכונת זמן לעבר והורג את סבא שלו לפני שזה הספיק להתחתן) באופן קוונטי הדבר מתואר ע"י סופר-פוזיציה, ואין בהכרח פרדוקס כלל.
* הקטע עם בחירת עם ישראל והיותו עם סגולה –
אני לא קונה את הסיפור שה' עבר כל אומה ושאל אותה ובסוף רק אנחנו הסכמנו, וגם עלינו נאמר שזה נכפה הר על גיגית. ושמא יש מונע לרצונו של ה' בסירובם של האומות? מה באמת קורה פה?..
* המושג זמן –
מושג שמאוד מעניין אותי ואני משתדל לחקור עליו, ואתה נגעת כמובן בפיזיקה ביתר שאת ואשמח שתיתן איזה הסבר לגביו, ועם נופך של היהדות – מה טוב.
* שאלת הידיעה והבחירה –
כמובן זאת שאלה שנתחבטו בה רבות גם אצל גדולינו, ועד היום בפילוסופיה וזאת כמו שאלה שאין לה מענה רציני. כיצד אתה מסביר שה' יודע-כל ובכל זאת זה מותיר לנו בחירה חופשית?
אם תסביר גם מבחינה פילוסופית – פיזיקלית זה עשוי להיות מעניין.תודה רבה.
טוב, אני מבין שאתה מצפה שאכתוב כאן אנציקלופדיה על השקפותיי על כל נקודה והיבט ביקום, אבל לצערי אין לי זמן לזה ואני לא בטוח שבשרתי הרשת יש די זיכרון לכל זה.
חלק גדול מהנקודות פורטו בספריי ובאתר, והשאר בספריי שיצאו בעז"ה לאור (הטרילוגיה), קחן משם.
אם תרצה, תוכל להעלות כאן נקודה אחת, וכשנסיים איתה תוכל להעלות עוד אחת. בכל נקודה שתעלה אנא הבהרהיטב את השאלה.
כל טוב
אני שואל כאן שאלות כי אין לי זמן לקרוא ספרים עבי כרס בשביל לקבל עליהן מענה, ואם הייתי מעוניין לרכוש ספרים ולהשקיע עליהם זמן שאין להם – בטוח שלא הייתי שואל כאן. חוץ מזה, אם לא בשביל לשאול שאלות פתחת את האפשרות הזאת, אז בשביל מה?
אז נהרוג טורקי, וננוח:
* מהי נקודת הוודאות של הרב בחייו? כלומר, מהו הקריטריון לחייך ולמעשיך? ועל מה יש לוודאות הזאת לסמוך? האם קיימות לדידך ודאויות נוספות? ואם כן, מדוע דווקא שלך? ואם תאמר שאין לך נקודת ודאות, למה זה תישמע לאי זה ציווי, מצווה, או תסבור דבר-מה בכלל? מה יש עוד להבהיר פה? מהי נקודת המוצא שלך בחיים? איך אתה יודע שאתה לא בחלום שלי בכל חייך ואתה מושלה? הרי קאנט כבר אמר שהכל סובייקטיבי – אז בעולם שבו כל המדברים הנם סובייקטיביים – היש אמת להיאחז בה? ישנה נקודת ודאות שממנה אפשר למשוך שאר מעשינו ותפישותינו?
תסלח לי אם אפתח במשהו שאיני נוהג לעשות, נזיפה. יש בדבריך חוצפה רבה. לך אין כוח לקרוא/לקנות ספרים שטרחתי וכתבתי אותם והשקעתי בהם לא מעט אנרגיה וזמן, ולכן אתה דורש ממני בהתרסה לכתוב לך אותם מחדש אישית באינטרנט, בהיקף מלא ולפי הזמנה. זה לא נראה לך קצת מוגזם?
פתחתי את האתר לטובת מי שמעוניין לשאול וחושב שיש לי מה לתרום לו, ואני משתדל מאד לענות לכולם. זה לוקח לי המון זמן, על חשבון זמני הפרטי. אם לכל אחד הייתי צריך לכתוב אנציקלופדיה כמו שאתה מצפה, האתר הזה היה נסגר מזמן.
אני חייב להזכיר לך שאיני עובד אצלך (ככל הזכור לי לא שילמת לי על השירות).
גם את השאלות ששלחת לא הבהרת כפי שביקשתי ועדיין מדובר בצרורות. פשוט התעצלת לפרט ופשוט העתקת אותן מחדש. אם תרצה תשובה, אנסה בשמחה לענות, אבל יהיה עליך להסתפק בשאלה אחת ולא בצרורות, ולהטריח עצמך לפרט ולהבהיר מה בדיוק אתה שואל. מדבריך אני מצליח להבין את השאלות הללו.
בנוסף, השאלה צריכה להיות ממוקדת בנקודה כלשהי, ולא בקשה לכתוב ספר תשובה לקאנט (את זה כבר עשיתי, אבל כזכור אין לך כוח לקרוא).
כפי שאמרו רבותינו, no free lunch
טוב חבל על זמן היקר של שנינו. אני אתקן את דבריך – כוח ברוך ה' יש לי לעשות ימים כלילות בחיי ואינני מתעצל לעולם – אך יש סדר עדיפויות ואילוצים שלא מאפשרים לי להתעמק בספרים עבי הכרס שלך (אני מעדיף להשקיע את מעט הזמן הפנוי שיש לי לדוגמה למורה הנבוכים מן הסתם) כדי לנבור בתשובות לשאלות מסוימות שיש לי. מישהו אמר חוצפא ישגא בדור הגאולה? מישהו דיבר על כלים שבורים שאינם מתוכנים ומתוקנים להכיל השפע האלהי באתחלתא דגאולה? מישהו דיבר על הצימאון לאל חי בדור הגאולה והקשר שלו לחוצפא ישגא? ומ"מ, אין זה אומר שאני לא מתבונן בספרים אחרים ובדעות המנסרות בחלל העולם שעשויים לענות על שאלותיי – אבל שוב לא כרגע יש לי הזמן לנבור בספריך למצוא תשובות. חוץ מזה, האמת ואהבתה הן למעלה מכל אידאל ולמעלה מכל פיצוי גשמי, ואם הייתי יודע שאני אוחז באמת – הייתי משתנע על ידי חמור ומבשרה לעולם ללא גביית פרוטה אחת, ולו מהשמחה בחכמת האמת והצימאון אליה כפי שמביא הראי"ה קוק זצ"ל.
על החמור רבנו הנישא והמרומם הרמב”ם כתב את תעודת הלכותיו ואורחותיו של העם היהודי שיהיו לו לעזר ולמסעד במשעולו הפתלתל, לא שמעתי שהוא ביקש אי זה דינר חס ושלום (אלא לאחר שירד מעסקיו עם אחיו, הלך והיה הרופא הפרטי של המלך הערבי עד כדי כך שרק בשבת היה לו הזמן לשכב על מיטתו וללמוד תורה) – אלא כתבו “לא תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם”, ודברי הנשר הגדול בעניין זה כבר ידועים לכל, והם שהביאו את הלסטים לשרוף ספריו הקדושים, ואין זה המקום להאריך בזה. מכל מקום, אלה שאלות יסוד מאוד קריטיות בדורנו, ואם הן תקבלנה תשובות ברורות – זה חלק ממה שיזרז מהפך מחשבי וממילא את הגאולה, ובנקל נתבונן ונבין את המתווה ההיסטורי כפי שצפה הרב קוק, במאמר הדור, באורות התחיה והאמונה. אני לפחות יודע שכשלי בע”ה יהיו התשובות במלוא עוזן – אפריחן בחלל העולם במלוא הדרן.
“בלא החוצפא דעקבתא דמשיחא, לא היה אפשר לבאר רזי תורה בגילוי גמור. רק על ידי התעבות ההרגשות שעל ידי החוצפא, יהיה אפשר לקבל הארות שכליות עליונות מאד, וסוף סוף שהכל ישוב
לתיקון גמור.”
עורך האתר ורבי מיכאל, אנא סננו טרולים וחולי נפש מהסוג שלמעלה מהאתר לטובת שמירה על רמת דיון…
הצנזורה נעשית כאן רק במקרים קיצוניים (בינתיים לא קרה, למעט פרסומות וכדומה). העצה היעוצה פשוט להתעלם.
אני מוחה על כבוד התורה
נראה שהוא מנסה בכוח להגשים את "נבואות " הרב קוק… מגוחך
שלום לך Maimonides – גם אני אוהב את הרמב"ם אבל מצאתי הרבה "אי דיוקים בדבריו תוך כדי קריאה" ולפעמים (אולי תצחק) מצאתי הסברים בדבריו ש"מאפשרים" את האי דיוקים האלה.
לא נכנס לפרטים, אבל האם "עלית" כבר על הסוד של הרמב"ם? או על חלק ממנו?
מה אתה חושב על שבועת הרמב"ם למי שמגלה הסוד אם ימצאהו?
לגבי שאלותיך המרובבות, אני יודע רק תשובה לאחרונה:
שאלת הידיעה והבחירה –
כמובן זאת שאלה שנתחבטו בה רבות גם אצל גדולינו, ועד היום בפילוסופיה וזאת כמו שאלה שאין לה מענה רציני. כיצד אתה מסביר שה’ יודע-כל ובכל זאת זה מותיר לנו בחירה חופשית?
אם תסביר גם מבחינה פילוסופית – פיזיקלית זה עשוי להיות מעניין.
תשובה: אני אסביר מהבחינה האישית שלי אוקיי (:
כתוב ובחרת בחיים, כך שה' יודע הכל ואפילו את מחשבתינו בכל רגע.. ולכן הוא נותן לנו לבחור בין הרע לטוב בעצמנו, אם נבחר בטוב יגמול לנו טוב ואם נבחר ברע נשלם על זה. אדם שמייצר משהו כלשהו המשהו אמור לעבוד לפי התיכנון כך אנחנו אנחנו אמורים לעשות רק טוב, אבל זה בלתי אפשרי כי נכנס בנו שילוב בין רוח לחומר והחומר בגלל חומריותו הוא דבק לתאבותיו והרוח צריכה להידבק למושכלה, אז יש פה "מתיחויות" בין החומר לרוח, וכדי לעזור לרוח לגבור על החומר באה התורה,
מי שרוחו מנצחת את חומריותו יזכה לטוב מהקב"ה (אני מאמין בעוה"ה ובעוד דברים שהרב לא מאמין) אם לא היתה בחירה חופשית והיינו מוכרחים לעשות רק טוב, אז על מה תקבל שכר? ולכן ניטעה בנו האפשרות שנקראת בחירה חופשית, ועל אף שהקב"ה יודע את בחירתינו מראש אין הוא מונע מאיתנו בחירה חופשית.
הדוג" הכי טובה לכך היא "פרעה" מלך מצריים ועמו שנענשו בעשר מכות כאילו "סתם" כי ה' הכביד ליבו אז למה הענישו? התשובה, למען הראותך את כוחי.. פרעה לא הכיר בה', והקב"ה בחר בדרך הזו "ללמדו" אבל כמובן שפרעה היה רשע והיה מגיע לו כל מה שעבר ואולי יותר גרוע, וה' השאירו בחיים – פרעה הודה ואמר ה' צדיק ואני ועמי הרשעים, שאלות?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer