כמה שאלות
שלום הרב
רציתי להודות לך על העזרה בנושא מצוות אהבת השם. כתבתי שלוש טורים והיו תגובות ממש טובות וחלק מהדברים מבוססים על חומרים שלך ששלחת לי ועל כמה נקודות שליבנתי איתך ביחד -תודה רבה.
רציתי בבקשה לשאול כמה שאלות.
1. עד כמה שאני מבין יש משניות שרבי סתם כמוהו ויש כתנאים אחרים ויש כדעת רבים. בשלמא שהוא סותם משנה כדעת רבים נגד הדיעה האישית שלו אני מבין אבל יש משניות שהוא באופן אישי נחלק עם תנא אחר ובסוף סותם לו כמותו אלא כמו התנא השני ואני לא מבין את זה הרי אם הוא סבור שזו האמת למה לסתום כמו הדעה נגדך הרי אתה סובר שזו האמת?
2. ישנו ספר הנקרא ספר הברית השלם של רבי פנחס אליהו. הוא כותב שם שדהוא לא מסכים עם דעת הראשונים שיראה זה מדרגה לאהבה אלא ששניהם זה דבר אחד והסיבה ליראה היא היא הסיבה לאהבה. מה דעתך?
3. ישנה משנה במסכת נידה שם מתואר המבנה של רחם האשה כולל העליה והחדר וכו', והרמב"ם שיהיה רופא גדול מתאר את הדברים שצורה שאינה תואמת את הידע שיש לנו היום על מבנה האשה(אני מניח שאתה מכיר את זה כבר לכן אני לא מפרט). השאלה שלי היא איך זה מסתדר הרי הוא וודאי ידע על סמך ידע הרפואי שלו שיש קושי במשנה מדוע הוא הסביר זאת כך ?(למרות שנראה שזה פשט המשנה וגם זה קשה כי גם אני מניח ידעו אפילו מידע של רופאים גויים שעשו נתיחות בגופות איך נראים הדברים).
4. ניסית ללמוד את הרא"ש בסנהדרין פרק ד אות ו ולא כל כך הצלחתי להבין מה ההשלכה של מחלוקת הראשונים שם לימנו כי הפ מדברים על הגאונים אבל לא הצלחתי להבין מה העיקרון שניצתן ללמוד משם לדורות הבאים?
5. ישנה מחלוקת רמב"ם ראב"ד בטומאת אוכלים פרק א סעיף ד שם הרמב"ם פוסק שחוץ מ7 משקים כל שאר המשקים לא מכשירים ולא נטמאים והראב"ד חולק וכוןתב שהם לא מכשירים (כמו מי פירות) אבל כן נטמאים, ולא הבנתי אותו הרי יש משנה שמשקים טמאים מכשירים מיד לקבל טומאה אז אם הם נטמאים בוודאי שהם גם יכשירו וזו לא מסתדר. איך אפשר להסביר את דעת הראב"ד?
6.במסכת נידה יש מחלןקת רבי אליעזר ורבי יהושע האם אפשר ללמוד קל וחומר מדיני תורה (טבול יום) לדיני דרבנן (אחורי כלים) ור"א חולק על ר"י ואומר שלא לומדים ק"ו מהתורה לדרבנן, וכן במסכת ידיים פרק שלישי יש מחלוקת חכמים עם ר"י שלא לומדים דיני תורה מדיני סופרים וכן להיפך וכן לא לומדים ד"ס מד"ס. מה ההגיון של ר"י לנסות להקיש או ללמוד ק"ו מדיני תורה לדיני סופרים הרי זה לא מסתבר(לעניות דעתי) ללמוד אותם אחד מהשני מהטעם של חכמים שהטעם בדיני סופרים לא בהכרח ואולי אפילו ממש לא טועם את הטעם שבדיני תורה,ורק השם שכתב ונתן את התורה יכל לצוות אותנו ללמוד דבר מהשני כי הוא יודע שיש הגיון מסוים בדבר.
7. מישהו אמר לי שבעל הלשם כותב שכל "קליפה " שיש מסתתרת בתוכה מגמה חיובית ואחרי הקליפה "נופלת" נותרת המגמה החיובית לבדה וזו דרך שהשם מנהיג את העולם. האם זה נכון והאם זה נכון לגבי כל סוגי הקליפות או שיש קליפות שתוכנן רע מעיקרו. (יצא לי לשמו שתי דיעות בקשר לעמלק מת"ח שלומדים את שיטת הרמח"ל שאומר שכל הרע יתוקן ויחזור לטוב לגבי עמלק שיש חיוב להכרית אותם לגמרי, חד אמר שזה תיקונו שהוא יכרת לגמרי וזה נקרא שהוא "יחזור" לטוב ולחד אמר שמתחת השמים אין לו תקנה אבל מעל השמים יש לו ויש לו תיקון והוא לא יכרת שם לגמרי אלא יתוקן וגם הוא יחזור לטוב). מה דעתך?
תודה רבה
שלום י'.
1. אני לא יודע אבל ייתכן שהוא הגיע למסקנה שבכללי ההלכה יש לפסוק כמותו, או שהמשתתפים בביהמ"ד הכריעו כמו השני והוא רק תיעד זאת.
2. לא הבנתי.
3. אני לא יודע אבל זה שלרמב"ם היה ידע רפואי לא אומר שהידע שלו היה מעודכן לידע של ימינו. ככל הידוע לי, לא עשו אז ניתוחים לימודיים.
4. השאלה איך להתייחס לדורות הקודמים. מה שהם כותבים על הגאונים ישים לדורות הקודמים שלנו.
5. זה שמשקים טמאים מכשירים לא אומר שכל משקה שנטמא גם מכשיר. משקים שיכולים להכשיר שנטמאו מכשירים. החידוש הוא שהם מטמאים גם כשנפלו שלא לרצון.
6. לא הבנתי את השאלה. למה להניח שבהכרח זה לא אותו טעם. מי שעושה קו"ח או שלומד אחד מהשני כנראה מניח שזה כן אותו טעם. הרי גם קו"ח שאתה עושה על בסיס דין תורה מניח שהלמד והמלמד מבוססים על אותו טעם וגם שם אתה לא יודע את זה אלא מסברתך. אז למה בדרבנן אי אפשר להסיק מסקנות בצורה כזאת?
7. אני לא מכיר. אני יודע שבקבלה יש 4 קליפות, ששלוש מהן הן רע מוחלט והרביעית (קליפת נגה) היא רע מעורב בטוב. ראה שער קליפת נגה בספר עץ חיים.
אין לי דעה בקשר לגורלו של עמלק, ואני מניח שגם לאחרים אין מושג בעניין בדיוק כמו לי. לכן אני לא מייחס משמעות לדעות כאלה ולמחלוקות מהסוג הזה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer