כתובות סד.

נראלי שהוא שואל אם זה לא שיקול קצת שרירותי להביא ילדים.
וצריך שיקול יותר סביר בשביל "לברוא" מישהו.

כמו כן, סוף סוף אותו ילד יחווה סבל בחיים שלו, ועולה השאלה האם טוב לו לאדם וכו' או מוסרי להכניס מישהו לעולם בעל סבל.

אכן. ועל כך עניתי.

לשאלה בהבנת הגמ' אכן ברור שענית…
אבל לא לשאלה הפילוסופית הגדולה שמאחור שעולה גם אילמלי הגמ' שבסופו של דבר זה מקרה מצוי.

עניתי גם לה

בס"ד ח"י באלול פ"ב

בעוד שהזקנים במגילת רות תופסים את נישואי רות כאירוע לאומי מכונן, בברכם: 'יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל…' – לנשים מותר לדבר על רגש אנושי טבעי ובריא, בברכן את נעמי: ברוך ה' אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל, והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך…'.

כנראה שהצורך הטבעי בבן שממשיך את שם המשפחה 'לאחר מאה ועשרים' ומונע מהוריו זקנה של בדידות ערירית, אלא מקיף אותם באהבה וכבוד – הוא צורך אנושי לגיטימי. וכן בדין. ההורים מעניקים לילדם אהבה אין קץ בילדותו, והוא גומל להם לעת זקנה. מה לא ברור?

בברכה, שמריהו הילל אוקסיטוצינסקי