לא חטא דוד

נור.
לגבי מה שכתבת:
כשאני לומד את התנ”ך די ברור שהוא כן חטא ובגדול! וכן בבני עלי. אם אני לומד מנקודת מבט כזו אפשר לגזור את דפי הגמרא שמדברים על עובדות [כהוספה על המשפט הפרובוקטיבי שאי”צ ללמוד תנ”ך, אין סיבה למה שמליארדי אנשים מעיינים בו כנראה].

איזו מן טענה זו, וכי מיליארדי הלומדים תנך מבינים מה הקשר בין לא תבשל גדי בחלב אימו לאיסור בשר וחלב, או לחילופין את הל"ט מלאכות שבת?!

אם אתה מקבל את דברי חז"ל הרי שהמבט שלך הפשטני לתנ"ך אינו רלוונטי!

אגב האם התכוון הרב גם לאיסור לשוה"ר של דוד, או רק לבת שבע?.

למה לא לדון לכך זכות?

שבוע טוב.
תם.

1. לי נראה בכתוב שדוד חטא בבת שבע, ושבני עלי היו פושעים גמורים, אם חז"ל לא היו חכמים הרבה יותר מאיתנו, דבריהם שלא בקבלה שוים כדברי חכם בדורנו שכשיאמר לי משהו שלא נ"ל- לא אעיין בו, עוד אוסיף, שאוכל לזלזל ולומר שכמו אגדות היונים בדורם, שניסו להאדיר את החשמים הראשונים ואי"ז אלא מיתוס. [
כשחז"ל אומרים לא חטא דוד, ומב' שקיבלה גט, די נר' שהתכוונו לזה בשונה מאגדות שכוונתם משל.
עוד יותר, אם זה המבט, יתכן אולי שחז"ל האמינו למיתוסים, וחשבו שבהר המלך באמת היתה כמות אסטרונומית של אנשים [וכן בכל האגדות] ומדוע לפרש כמשל.
אם זה נכון מדוע אומרים תיובתא על מ"ד אין חטא בלא עוון?
בדברי האברבנאל- האם זה כוונתו, והאם הרב מסכים אם גישתו, אשמח לשמוע. אצטט לשונו, שמואל א' פרק ח' פסוק ו':
וגם כי שלמה שיבח ענין המלכים ולעצמו היה דורש, אבל אנחנו איך נסבול הדברים המבוארים בעצמם, אין ספק שבהיות המלך צדיק תמים יותר טובה תהיה להנהגת הרבים מהצדיקים ותמימים בהסכמתם יחד. [לפני כן הוא מביא שדברי שלמה על השרים אינם קשורים לדיון על המלכים]

2. אם יש חומר קדמון פשוט שאינו מושלם ולכן התפוצץ ועשה את המפץ הגדול, אינו נחשב ל'מורכב שזוקק סיבה מדוע הוא כך. הסיבה שנהיה בדיוק עולם יפה יתכן שהיה מליארדי 'מפצים' למיניהם, ואם אתה נכנס למושלמות היחודית זה כבר הטענה הקוסמולוגית.

3. שכחתי לשאול מעמוד138 "אם היה מדבר על אי גדול ביותר לא היתה בעיה שהרי הוא מוכיח קיומו של עצם קיים", כך יתאפשר להוכיח קיומו של הקומקום המעופף הגדול ביותר ומפלצת הספגטי, או שתחזור להוכחה על אאג"ב, ושם הסברת שא"א להוכיחו, כיון שאינו הכרחי. והרי לפני כן הסברת בטוב טעם מדוע גם אם אני חושב שזה קיים ההוכחה בעינה עומדת [-שזה קיים באמת], אא"כ אני ספקן, ומוכרחים לומר כדברי קנאט בריקנות האנליטי.
תודה על הכל.
נור.

אני מבקש לחלק את השאלות לפי העניין. מה שלא שייך לכאן שאל בנפרד. גם בהתחלה עשית זאת ועניתי כי חשבתי שמסיימים קצר.

שאלה 1 כן קשורה לפה?

אכן קשור לכאן אלא שעניתי על זה.
כתבתי כבר שאני מסכים שבפירושי האגדות והמקרא אין לחז"ל יתרון עלינו. וייתכן שהם טעו. אבל הם גם לא טיפשים, ובניגוד למשתמע מדבריך הם כן מרשים לעצמם לבקר את האבות ואת גדולי הדורות הקודמים. לכן השערתך אין לה על מה שתסמוך. ומכיון שדבריהם הגיוניים מאד ואין שום קושי ליישבם עם פשטי המקראות איני רואה מדוע לא לעשות זאת.

אין מה שמראה מהכתוב שדוד לא חטא גם אם זה יכול 'להסתדר' בקלות, בפרט לאור דברי ה' לדוד,
אם הייתי שומע דרשן בן זמנינו טוען כך הייתי נד בראשי, לגבי בני עלי זה נראה ברור להיפך, מדוע לקבל את דבריהם, ומדוע אומרים תיובתא מתנא על אמורא?

אני ל אמקבל את דבריהם אלא מסכים להם. זה הבדל מאד גדול. ההסבר מניח את דעתי. אם היה דרשן בן זמננו אומר אותו דבר היה עליי לקבל גם את דבריו. אם לא הייתי עושה זאת זה אכן היה לא ישר. נדמה לי שיש ספר שלם של הרב מידן על הפרשה ועל חז"ל ביחס אליה. אם אתה מעוניין בזה, כדאי לקרוא אותו.

ולמה אמרו תיובתא על מי שאמר אין חטא בלא עוון??

מה השאלה? לא הבנתי.

אם בעובדות אין סמכות מהותית בהבדלי הדורות מדוע כשאמורא טען שאין מיתה בלא חטא שיטתו נדחתה מדעת התנא, לכאורה הרי אין הבדל גדול בין תנא לאמורא מבחינה מהותית.

אין מיתה בלא חטא אינה עובדה אלא נורמה. הוויכוח הוא בשאלה האם ראוי שתהיה מיתה בלי חטא, וממילא עולה שהקב"ה עושה זאת (או לא). אחרת גם חיוב מיתה על חילול שבת הוא עובדה ולא נורמה.

האם ראוי שה' ישגיח עלינו היא גם נורמה.
ובכלל לא הבנתי, כוונתך שאם נפסק למטה כך פסקו למעלה??
או שזה עובדה שמגיעה בגלל נורמה, א"כ עדיין זה עובדה

זו עובדה שאף אחד מאיתנו לא יכול להגיע אליה אלא דרך הנורמה. לכן יש ויכוח על הנורמה והוא משליך על העובדה.

ומה שייך תיובתא על אמורא במישור העובדתי אם זה מגיע דרך הנורמה??
אם זה העובדה מה ההבדל בין תנא לאמורא בענין?

אם נורמטיבית אין הצדקה למיתה בלא חטא לפי התנא, אז אי אפשר לומר שיש מקום למיתה בלא חטא. מה לא ברור?
כשלעצמי איני חושב שיש סמכות לתנאים בנושאים שאינם הלכה, גם אם אינם עובדתיים. זו אולי שאלה קשה יותר בסוגיא זו.