לגבי "מקרא מסורס" וכללי הדרש
שלום הרב מיכאל,
לגבי הפסוק עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַיהוָה
מפרש רש"י שהפשט הוא שיש לספור חמישים יום, והדרש אומר אחרת, על ידי חילוק הפסוק לאחר המילה "תספרו" ולא לאחר המילה "יום" כפי טעמי המקרא. רש"י ממשיך ואומר שזהו מקרא מסורס. שאלתי מה כוונת רש"י במונח "מקרא מסורס" , ובנוסף למה הדרש הולך נגד הפשט במקרה זה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1 Answers
אחת ממידות הדרש היא סרס המקרא ודרשהו (ראה בבלי ב"ב קיט ע"ב ועוד). יש לפעמים מצבים שבהם קוראים את הפסוק באופן שונה מכתיבתו. למשל "הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוקי נכר הארץ…". חז"ל דורשים "הנך שוכב עם אבותיך וקם", מכאן לתחיית המתים מן התורה. יש עוד דוגמאות. השאלה מתי עושים דרש כזה תלויה כנראה בקשיים בקריאה הפשוטה או באלטרנטיבות שלא ננקטו. בטעמי המקרא זה יותר קל, כי אלו אינם חלק מהתורה אלא ממסורת שעברה בע"פ ולא ברור מתי בדיוק נוצרה.
במקרה שהבאת דומני שחסרה מילת קישור: ואחרי כן תקריבו מנחה חדשה לה'. או וביום החמישים תקריבו… חז"ל מסיקים שכנראה יש לקרוא את הפסוק אחרת (כלומר: גם אחרת. הפשט נותר על מכונו, אבל במקביל לו יש גם קריאה מדרשית, והתורה רצתה לכוין אותנו גם אליה).
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לפי מה החליטו חז"ל על אילו פסוקים ומתי להפעיל כל מידת דרש?
חז"ל לא מחליטים מתי ואם להפעיל מידת דרש. יש כללי דרש ומי שמכיר אותם יודע היכן זה פועל והיכן לא. אני עובד על כך, אבל היכרותי חלקית בלבד.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer