לוגיקה vs אלוקים
אתה חוזר הרבה על הטענה "אלוקים כפוף ללוגיקה",
עכשיו, כידוע, ריקנות האנליטי, א"כ, היא חילוץ ושחרור מסקנות החבויות בהנחות, א"כ, המשפט "משולש הוא בעל שלוש זוויות", הוא כפל לשון, עד כאן פשוט, כי אז, לומר שאלוקים לא יכול ליצור משולש עגול, שווה למשפט, אם אלוקים יתייחס למושג משולש, או, יצור אחד כזה, הוא לא יוכל להתכחש לזה, וזה פשוט, כי הוא עקבי, הלוגיקה היא לא ישות שהוא כפוף לה, אלא המושג לוגיקה אומר, שכשיש "דברים", אזי הם דברים, על כל המשתמע מכך, אם אין דברים, אין לוגיקה, בניסוח אחר, לוגיקה היא הנחת המבוקש בטהרתו, אם יש x, אז הוא ישנו, מה אומר בכלל המשפט אלוקים "כפוף" ללוגיקה? שהוא רציני, שהוא מתייחס למה שהוא מתייחס? זה לא אמירה! הניסוח כפוף קצת מוזר? לא? אשמח להסבר.
תוכל לחפש באתר דיונים רבים על המושג "חוקי הלוגיקה" ועל "כפיפות" אליהם. זה בדיוק מה שאני טוען: אלו לא חוקים ולכן לא שייכת כפיפות. הביטוי "כפוף" משמש כאן במשמעות מושאלת.
בהמשך לשאלתי הקודמת,
אציין שעיקר עיסוקי הוא בהוויות אביי ורבא,
אבל שאבתי קצת מתורת חב״ד בעניינים התיאוסופים שבהם היא נוגעת, אז הידע שלי בפילוסופיה זעום עד לא נחשב לצערי, לכן אשאל בזהירות המתבקשת,
בעצם ניתן לומר שהלוגיקה היא בסיס ההוויה, ה׳דבר׳ במהותו, תפיסת מקום, העובדה שישנו משהו, כמו שציינת, ׳חוק׳ הסתירה איננו כזה, משום שהוא לא מתאר התנהלות של אובייקט, שככזה הוא דבר נוסף על העצם, וממילא לא ניתן לומר שאלוקים כפוף אליו, אלא ההוויה בעצמה, וממילא עד כמה שישנה, אלוקים מתייחס אליה, אבל כפי שאתה וודאי יודע תורת חב״ד גורסת שאלוקים הוא מעל חוק הסתירה, נדמה לי שמקור קדום לזה הוא בדברי הרשב״א היכן שהוא, לא ראיתי בפנים, מה שזה בעצם אומר שבניגוד לתפיסה שכל תוכן מתפרס על שטח כלשהיא, והאובייקט בטהרתו הוא השטח של עצמו, אלוקים יכול להתייחס ל׳דבר׳ כשטח, מצע כל שהוא, לתוכן שמתגלה בו, בטרמינולוגיה החסידית זה נקרא כוח חסר פועל, כאילו שנאמר שאלוקים בורא משהו לא מצד הדבר אלא רק כדי לגלות את יכולתו לברוא, כך שאכן מתגלה משהו מן האלוקות, אבל אין שטח שקיבל אותו, כך שיש רק גילוי אלוקות, זה נקרא גם דעת עליון, אור ללא כלי, ובשפה נפשית זה מוגדר כ׳ביטול במציאות׳, שאובייקט חווה את מציאותו לא כנקודה בלתי תלויה, אלא רק כנביעה מהמוחלט, משהו שיונכח בימות המשיח שוראו כל בשר וכו, אשמח לדעת מהי דעתך על ההגדרות האלו.
הרשב"א הוא בשו"ת, עיין מפתח על נמנע הנמעות
בה במידה אתה יכול לומר שתורת חב"ד גורסת אברא כדברא. אז מה אם היא גורסת משהו?
לגבי כל הניסוחים המעורפלים שהובאו כאן, שאכן טיפוסיים מאד לתורות חסידיות, הם לא אומרים לי כלום. אני משער שגם לך לא.
ועוד לקרוא לזה 'הגדרות', זה ממש מופרז.
אגב, יש תשובת הרשב"א שמעתיק את דברי הרמב"ם על כך שהקב"ה כפוף ללוגיקה. וכך דעת רוב הראשונים, אם כי כאמור זה לא ממש משנה לי מה דעת הראשונים בזה.
ראשית, לא הבאתי את תורת חב"ד כראיה, אלא כדעה הדורשת התייחסות, אז על מה יצא הקצף, אולי משקעים מהעבר, או סטריאוטיפים על שאלות מסוג מסוים,
וכן הרשב"א המדובר, אכן נראה שהוא סובר שאלוקים כפוף ללוגיקה, אבל הצמח צדק מביא אותו כראיה לדבריו, אבל זה לא משנה הרבה, מילא מרא דחיטא זה הוא עצמו, אז רק הוא דורש התייחסות,
לגבי גוף הכתיבה, השפה שלי באמת מלאת דימויים, אשתדל לפשט,
לגבי תוכן הבקשה, התייחסות לתיאור שהיא מציגה על יכולתו של אלוקים רק לגלות את יכולתו לברוא מבלי ליצור נברא עצמאי, שלא רק עומד כמשקף את המקור,
מקווה שזה יותר ברור.
ממש לא יותר ברור. ואתה קרוב להיחסם. ראה הוזהרת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer