לימוד בקיאות – עם רש״י או שוטנשטיין?
לכבוד הרב שליט״א
אני בחור בן 18 בישיבה חרדית (מבית דת״ל) ורוצה לעשות הספק של 5-4 דפי גמרא מדי יום בסדר בקיאות, ומתלבט האם כדאי ללמוד עם שוטנשטיין (ואז אפשר להספיק יותר, וגם אפשר להציץ מדי פעם בהערות מחכימות) או שעדיף ללמוד עם רש״י (למרות שזה דורש יותר מאמץ כידוע, וגם לפעמים פחות הבנה).
2. האם החסרון בלימוד בגמרא מבוארת (כמו שוטנשטיין) הוא כל כך גדול שעדיף להימנע מזה, אפילו אם לומדים פחות בקיאות? או שכדאי דווקא לנצל את זה ולהספיק יותר.
אני חושב שיש יתרון מסוים לרש"י, אבל מה שאתה מתאר בהחלט נראה שווה בנזק המלך. בלימוד העיון כבר תשלים את המיומנויות הטקסטואליות, ובבקיאות תצבור יותר ידע. במחשבה שנייה אולי כדאי להקפיד דווקא על רש"י כל עוד אין לך מיומנות טובה (אתה לא מבין לבד דף גמרא), ורק אחר כך לעבור למה שתיארת.
תודה רבה הרב
במידה מסוימת אני חושב שדווקא למתחילים כדאי ללמוד עם שוטנשטיין (אפילו בלי ההערות), כדי להכיר את החוויה של הבנה בהירה ומלאה של הפשט וגם לספוג תובנות כלליות. אחר כך או במקביל בתהליך האימון כשלומדים לבד עם רש"י מנסים להגיע לפחות לאותה רמה מוכרת של הבנה.
רש"י הוא תחילת הדיון שנמשך 1000 שנה. שוטנשטיין הוא סיכום הדיון בשפה נוחה לטובת אלו שאין להם את הכוח והיכולת לצלול לתוך הדיון. מבחור ישיבה מצופה לעשות את המאמץ ולהתחיל את הלימוד מרש"י. בשביל מתחילים לא ישיבתיים שרוצים להכיר גמרא או ללמוד אותה באופן טקסי בשיעורי דף יומי שוטנשטיין יכול לעשות את העבודה.
נראה לי פשוט שרשי זה שוטנשטיין של לפני 1000 שנה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer