לימוד תורה מול מצווה
תפיסת הרב היא שהיענות למחוייבות היא הצד העליון של עשיית המצוות. כלומר שהמניע שהכי חשוב שיימצא בקיום המצווה הוא היענות לצו האלוהי.
- האם כך הרב מסביר את האמירה "גדול מצווה ועושה משאינו מצווה ועושה"?
- האם מצווה מפורשת עולה ב"דרגתה" מלימוד תורה שלפי שיטת הרב אינו מפורש? נדמה שבאינטואיציה לימוד התורה הוא בסיסי יותר מהמצוות..
1 Answers
- אכן. כעין זה הסבירו הריטב"א והתוס' רא"ש. גדול המצווה ועושה מפני שהמצווה כשעושה את המצווה יש בזה שתי תועלות: התועלת של המצווה עצמה והציות לציווי.
- לימוד תורה הוא מפורש. אלא שרשב"י מעמיד אותו על ק"ש בוקר וערב. וראה מאמרי על הסברות באורך בביאור העניין.
האם זה הפשט של גדול המצווה?
אולי אפשר לומר שגדול המצווה מדבר על מי שמבין מדוע "זה נכון לעשות כך" שאז זה ציווי פנימי. בניגוד למי שעושה זאת מתוך תחושה או רגש שזהו המעשה הנכון.
היגיון מול רגש.
וזה הפשט? הרי זהה דרוש בעלמא. דברי הראשונים הנ"ל הם הפשט הפשוט לדעתי.
אלוהים לא מצווה דברים סתם.
מי שלא מבין מדוע אלוהים מצווה אז הוא סתם טיפש צייתן ופתי מאמין לכל דבר.
וברור שעל אחד כזה לא ניתן לומר "גדול".
אותם אלו שאמרו "נעשה ונשמע" היו גם אלו שתוך שניה חטאו בחטא העגל. לא מדובר בגדלות מוחין.
לכן יש לומר שהדרש הזה הוא בעצם הפשט.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer