לימוד

EA שאל לפני 4 שנים

1. אני לא מצליח ללמוד נושא חדש טוב בחברותא. אני מצליח ללמוד עם חברותא נושא שכבר למדתי ואז אני מעביר לו את ההבנות של הסוגיא וכל השקלא וטריא וכו וכו אבל לפגוש סוגיא חדשה ולגלות את מה שבה ולהבין מה כל אחד אומר ומה כל אחד חושב ולחפש בספרי ראשונים ואחרונים וכו וכו אני חייב להיות לבד. האם יש בעיה בזה ? האם צריך אני לכפות/להכריח את עצמי כדי ללמוד בחברותא ? 
 
2. כאשר אני לומד אני משקיע מאמץ כדי להבין מה כתוב ומה ספר פלוני אומר, כאילו המטרה היא להבין את מה שאמרו אחרים ולא מה שאני יכול לומר או לחדש בסוגיא. האם זה בעיה ? האם כשבאים ללמוד צריך לבוא עם תודעה של ״תחדש חידושים״ ? נפקא מינה על צורת הלימוד, למשל אני מעיין בגמרא (אני מנסה להבין, מה שקשה לי אני רושם אבל אני לא מחפש קשויות) עם רשי ותוס׳ ואח״כ הולך לשאר ראשונים ואח״כ הולך לכמה אחרונים ואז אני עושה סדר של השיטות ומנסה להבינם היטב, האם זו דרך נכונה, או בעצם היה צריך להיות שאני מסתכל אך ורק על הגמרא ואז מנסה להבין מה היא אומרת ומה השאלות ומה השובות ומה התובנות ומה אני יכול לומר וכו וכו ? 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים
  1. ממש לא. גם אני בדיוק כך. אז מה? וכי יש חובה ללמוד בחברותא? כל אחד לומד איך שמתאים לו.
  2. זו הדרך הנכונה. המטרה אינה חידושים אלא להבין את הסוגיא (להגיע לאמת). לצורך כך רצוי ללמוד גם מפרשים וללבן את שיטותיהם. בסוף בהחלט ראוי להגיע למסקנה שלך, תוך התחשבות בכל מה שלמדת. אגב, גם בפילוסופיה ובתחומים אחרים (משפט) לומדים טענות של אחרים ומלבנים אותן כי זו דרך טובה להבין ולהגיע למסקנה שאתה עצמך תגבש עבורך. בניגוד למקובל, אני חושב שעצם הליבון של השיטות כשלעצמו הוא רק אמצעי ולא המטרה. בסוף המטרה שתגיע למסקנה שלך, אבל האמצעי הזה הוא מאד חשוב. למה לא להיעזר בטובי המלומדים והמורים שיש לך בנושא שבו אתה עוסק?!
EA הגיב לפני 4 שנים

הבנתי תודה רבה.
עוד משהו, תמהה אני שאתה כליטווק גאה וכתלמודיסת בנפשך אתה בכל זאת קצת מרבה להביא מספר דרשות של הרב פישר ״בית ישי״, למה ? מה יש במיוחד בדרשות ובוורטים שלו שאין בדרשות אחרות ?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

לא חושב שאני מרבה. אני מביא שניים או שלושה דברים, אבל אולי חוזר עליהם במקומות שצריך. פשוט כדי לומר דבר בשם אומרו. אגב, הדרשות שלו אינן תמיד דרשות במובן המקובל.

EA הגיב לפני 4 שנים

פעם אמרת שיש שתי צורות ללמד דבר, יש צורה נכונה וצורה מוצלחת. אפשר להרחיב לי קצת מה הכוונה ? האם זה שייך רק למלמד או גם ללומד ? איך יכול להיות שאם אני לומד בצורה הנכונה אפילו הכי זה לא מוצלח ?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

לא זוכר היכן ומתי אמרתי. מה ההקשר (מזכיר לך את הערתי מהבוקר/אתמול).

EA הגיב לפני 4 שנים

אכן כן, אבל חשבתי משום מה שזה שייך רק למקורות בכתב ולא בעל פה.
אמרת את זה בשיעור ראשון של הסדרה ״לוגיקה דאונטית והיחס בין לאו לעשה״, https://soundcloud.app.goo.gl/PLwU8dYqK8r2xaAG7
שמה בדקה 15 אתה קצת מסביר אבל רציתי הרחבה יותר גדולה, כי זה נוגע לענינים מתודולוגיים שמאד חביבים עלי. תודה הרב

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

לצערי אני לא מצליח לדלג שם בתוך השיעור לדקה 15. אם תתאר לי מה נאמר ובאיזה הקשר אוכל לנסות לענות

EA הגיב לפני 4 שנים

אתה אומר ש״יש שתי צורות ללמד מתימטיקה יש את הנכונה והמומלחת. אם אתה מלמד מההנחות אל המסקנות (top down) זה הצורה הנכונה, אבל זה לא מוצלח כי אף אחד לא מבין כלום חוץ מאיזה גאון פה ושם, אבל לבן אדם נורמלי תן דוגמאות ואז תכליל אותם ואז תסביר מה הרעיון הכללי שעומד מאחורי זה״.
אבל אל תדאג אני חושב שפחות או יותר הבנתי מה רצית להגיד.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

זה פשוט. מהכלל אל הדוגמאות זה המבנה הלוגי המדויק. מתמטיקה בנויה על דדוקציה. אבל מתודולוגית ללמוד כך יוצא לא ברור. מתודולוגית בד"כ עדיף להתחיל מהדוגמאות אל הכלל, למרות שזו אינדוקציה ולא דדוקציה.

השאר תגובה

Back to top button