לפני עיוור לא תתן מכשול
שלום הרב, מהי ההגדרה של 'לפני עיוור'? אם אני רק מאפשר לבנאדם לעבור עבירה (למשל משכיר לו חנות שאני יודע שיפתח בשבת) זה נחשב באיסור?
אקדים שלדעתי זה לא שונה מהשכרת דירה למחלל שבת, ולא מצאתי מי שנזהר בזה. אמנם אולי יש הבדל מבחינת הפרהסיא, ואכ"מ.
עקרונית האיסור מן התורה הוא רק במצב של תרי עברי דנהרא, כלומר שבלעדיך האיסור לא יכול להיעבר. לכן אם הוא היה יכול לשכור חנות אחרת אז אין כאן לפני עיוור דאורייתא, אבל אולי יש כאן מסייע לדבר עבירה (שהוא איסור דרבנן).
מאידך, לא ברור שאתה צריך להפסיד כדי לדאוג לו. אם אתה לא יכול להשכיר למישהו שומר שבת, או אולי לא תרוויח את אותו סכום, לא בטוח שאתה צריך לדאוג לו יותר ממנו עצמו. בפרט אם הוא תינוק שנשבה, שאז במעשהו אין איסור.
אמנם יש בהשכרה כזאת משום שכר שבת, ולכך צריך לדאוג בחוזה שלא יהיה רכיב כזה. לדעתי שכר גלובלי סביר פותר את הבעיה.
ראה כאן תקציר: https://tvunah.org/%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%99/
למה בתורה נותנים דווקא דוגמה של עיוור ולא של אדם שלא מבין בעניין/ שהיתן להכשילו בקלות?
למה התורה באה בדרך השלילית (מצוות תעשה)ולא בדרך החיובית (מצוות תעשה)?
התורה עוסקת בהכשלה פיסית, ולכן מדובר על עיוור. חכמים הרחיבו זאת למתן עצה שאינה הוגנת והכשלה בעבירה. לעניין זה, עיוור הוא אדם שלא מבין בעניין.
מה היית מצפה שיאמרו באופן חיובי: שיצילו אותו מהכשלה? זה כלול ב"לא תעמוד על דם רעך". או שיגרמו לו לעשות מצוות? אולי זה כלול ב"הוכח תוכיח".
בכל אופן, המצווה היא איסור על הכשלה. את זה אי אפשר לומר באופן חיובי. לפעמים כן יש צד חיובי והתורה בוחרת את השלילי כי החיובי אינו כלול בהלכה (זה רף גבוה מדיי).
על ההבדל בין לאו לעשה, ראה מאמרי לשורש השישי כאן: https://drive.google.com/file/d/0BwJAdMjYRm7IeFFraktmeVNrNFE/view
למה הביטוי "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" צמוד ל"יָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָֹה" ול"לא תקלל חרש"?
בפשטות זה מפני שהעיוור והחרש לא יכולים לדעת מי הזיק להם או קילל אותם, ולכן אי פגיעה בהם מאוימת על ידי הקב"ה עצמו. צריך לירוא ממנו, גם אם לא מהם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer