מאן הוי ליומא

ממליץ לראות את ביאורו של הרב מרגליות לעניין

דברי הרב מרגליות כאן https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/584-sFile.pdf

סיכום דבריו:
הדבר תמוה מעצמו. ובפרט שרב נזהר במעי"ז במיוחד. ולמה רק בדרשיש (ומביא מקורות שרב ביקר בעוד מקומות מרוחקים) ושכנציב. ועוד תמיהות.
מציע הסבר בשם גיסו ומרחיבו. יש באבות דר"נ שרבי עקיבא בא לאיזה מקום והשילטון שלח לו ב' נשים ללילה והיה רבי עקיבא יושב ביניהן ומרקק ולא פנה אליהן. ויש גמרא (ע"פ רש"י) שבפרס שיגרו לרב יהודה אישה בלילה. ואומר ר"מ מרגליות שדרשיש היא בפרס ושכנציב קרובה לדרשיש (המקור לזה לא בדקתי). ומביא שמלך פרס נהג כבוד גדול ברב.
ועל פי זה מבאר שרבנים אלו (רב ורב נחמן) היו מכובדים אצל הפרסיים, ולכן כשנקלעו לעיר פרסית שלחו הללו להם בלילה כמנהגם, וכדי למנוע את זה הם נישאו בפומבי ליום אחד. [את רב כיבדו הפרסיים. ורב נחמן היה חתנו של ראש הגולה].

[עוד יש להוסיף. שם הגמרא עוסקת בדברי מאכל שעלולים לגרום לקרי, ומביאה דברי רב שאורח לא יישן בטליתו של בעל הבית (רש"י שלא ימצא עליה קרי), ועל זה הביאה רב בדרשיש ורב נחמן בשכנציב שהכריזו מאן הוי ליומא. כלומר מההקשר מבואר שההכרזות האלה קשורות למניעת קרי. וכך הוא בוודאי לפי התירוץ השני שם שלא נזקקו להן ורק רצו פת בסלו. אבל לפי התירוץ הראשון רבנן קלא אית להו משמע שכן נזקקו (אבל אינו מוכרח, וי"ל לעולם לא נזקקו, אלא שצריך שיהיה מותר להיזקק דאל"כ מה הועיל העניין. ותירוץ שני אומר שאמנם אסור להיזקק אבל אעפ"כ כיון שזה רק איסור קל שמא יימצא אח נושא אחותו אז נחשב פת בסלו)].