מאן הוי ליומא

שו"תקטגוריה: כללימאן הוי ליומא
איתן שאל לפני 2 שנים

יומא דף י"ח עמוד ב:
רב כי מקלע לדרשיש מכריז מאן הויא ליומא רב נחמן כד מקלע לשכנציב מכריז מאן הויא ליומא והתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת שמא יזדווגו זה אצל זה ונמצא אח נושא אחותו (ואב נושא בתו) וממלא כל העולם כולו ממזרות ועל זה נאמר (ויקרא יט, כט) ומלאה הארץ זמה אמרי רבנן קלא אית להו והאמר רבא תבעוה להנשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים רבנן אודועי הוו מודעו להו מקדם הוו מקדמי ומשדרי שלוחא ואי בעית אימא יחודי הוו מיחדי להו לפי שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו:
א. האם אין פסול בהתנהגות כזו שממש קרובה לזנות?
ב. האם אפשר להתנהג כך גם היום?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

באמת מאד בעייתי. זו זנות בהיתר. אני מניח שזה תלוי בנורמות המקובלות בחברה, וכיום זה ודאי לא ראוי.

נתן הגיב לפני 2 שנים

ממליץ לראות את ביאורו של הרב מרגליות לעניין

טירגיץ הגיב לפני 2 שנים

דברי הרב מרגליות כאן https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/584-sFile.pdf

סיכום דבריו:
הדבר תמוה מעצמו. ובפרט שרב נזהר במעי"ז במיוחד. ולמה רק בדרשיש (ומביא מקורות שרב ביקר בעוד מקומות מרוחקים) ושכנציב. ועוד תמיהות.
מציע הסבר בשם גיסו ומרחיבו. יש באבות דר"נ שרבי עקיבא בא לאיזה מקום והשילטון שלח לו ב' נשים ללילה והיה רבי עקיבא יושב ביניהן ומרקק ולא פנה אליהן. ויש גמרא (ע"פ רש"י) שבפרס שיגרו לרב יהודה אישה בלילה. ואומר ר"מ מרגליות שדרשיש היא בפרס ושכנציב קרובה לדרשיש (המקור לזה לא בדקתי). ומביא שמלך פרס נהג כבוד גדול ברב.
ועל פי זה מבאר שרבנים אלו (רב ורב נחמן) היו מכובדים אצל הפרסיים, ולכן כשנקלעו לעיר פרסית שלחו הללו להם בלילה כמנהגם, וכדי למנוע את זה הם נישאו בפומבי ליום אחד. [את רב כיבדו הפרסיים. ורב נחמן היה חתנו של ראש הגולה].

[עוד יש להוסיף. שם הגמרא עוסקת בדברי מאכל שעלולים לגרום לקרי, ומביאה דברי רב שאורח לא יישן בטליתו של בעל הבית (רש"י שלא ימצא עליה קרי), ועל זה הביאה רב בדרשיש ורב נחמן בשכנציב שהכריזו מאן הוי ליומא. כלומר מההקשר מבואר שההכרזות האלה קשורות למניעת קרי. וכך הוא בוודאי לפי התירוץ השני שם שלא נזקקו להן ורק רצו פת בסלו. אבל לפי התירוץ הראשון רבנן קלא אית להו משמע שכן נזקקו (אבל אינו מוכרח, וי"ל לעולם לא נזקקו, אלא שצריך שיהיה מותר להיזקק דאל"כ מה הועיל העניין. ותירוץ שני אומר שאמנם אסור להיזקק אבל אעפ"כ כיון שזה רק איסור קל שמא יימצא אח נושא אחותו אז נחשב פת בסלו)].

השאר תגובה

Back to top button