מדעי החופש

שלום הרב, אני קורא את ספרך מדעי החופש (נפלא) ורציתי לשאול שאלה.
הרב הסביר את הבעיה של חולשה הרצון באחד מניסוחיה באופן הבא: בהינתן שתי אפשרויות סותרות (מהסיבות המובאות שם), א. אם אני יודע איזו משניהם טובה יותר אני רוצה בה, ב. אם אני רוצה משהו ואני מסוגל לעשות אותו אני אעשה אותו, ג. יש פעמים שאנו מרגישים שהיינו מסוגלים לעשות מה שרצינו ואעפ"כ עשינו את הדבר השני. (תקן אותי אם אני טועה).
דרך זה עלתה לי שאלה שלא קשורה באופן ישיר –
נשמע מהמנגנון הזה (שנראה לי הגיוני למדי) שכל פעולה היא פרי של אחד משתיים: א. ידיעה שמחוללת רצון. פעולה כזו יכולה (אך לא מוכרחת) להיות פעולה חופשית. ב. פעולה שלא ע"פ רצוננו. ופעולה כזו ודאי אינה חופשית.
אך לכאו' גם הרצון ללמוד ושאר דברים שבונים את הקומה של הידיעה שלנו צריך להיות בנוי על ידיעות קודמות, כך שבסוף נראה שיש לנו איזה דעת ראשונית שהיא בונה את כל הבחירות החופשיות שלנו, אך היא בעצמה נתונה. כלומר נמצא שאדם אנוס ע"פ דעתו הראשונה או ע"י סוג הפעולות השני. אשמח להבין איפה נפלה הטעות, תודה רבה.