מה ההבדל בין מסיון להחזרה בתשובה

מהר"ל מפראג:

"ולכך אין ראוי להרחיק שום דבר המתנגד אל דעתו, לאהבת החקירה וידיעה… אף אם הדברים הם נגד אמונתו ודתו, אין לומר אליו: אל תדבר ותסתום דברי פיך, שאם כן, לא יהיה בירור הדת. ואדרבא, דבר כמו זה אומרים: תדבר ככל חפצך… כי העלם דברי המתנגד בדת, אין זה (אלא) רק בטול וחולשת הדת…
כי השכל מחייב שלא יהיה מניעה מזה כלל ולסגור פיו של אדם בדבר שהוא מגיע אל הדת, רק פתשגן הדת נתונה אל הכל… וע"י זה האדם בא אל תוכן אמתת דברים ולעמוד על האמת הגמור, ואין הסגר לדברים כמו אלו. כי כל גבור שרוצה להתנגד על אחד להראות גבורתו, הוא חפץ מאוד שאותו שבא כנגדו יתגבר בכל אשר יוכל, ואז, אם ינצח [את] אותו הגבור שבא להתגבר כנגדו נראה שהמנצח גבור ביותר." (באר הגולה, באר שביעי).

וואו, את זה לא הכרתי. איזה יופי!
יישר כוח גדול על מתנת החתונה שקיבלתי ממך. נתראה בעז"ה 🙂

בס"ד ח' בתמוז ע"ט

התורה החמירה בדינו של מסית 'כי בקש להדיחך מעל ה' אלקיך', וציוותה על עובדי ע"ז 'לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך'

שבעתיים גרועים המסיתים המצלים מצוקה כלכלית או נפשית של יהודים מסכנים כדי להרחיקם ממשפחתם מעמם ממולדתם ומדתם.

גם אם אדם נעשה חילוני, הוא לא מתנתק לגמרי ועדיין מחובר לתודעה הלאומית,אך הנשבה בידי המסיתים מתנכר לעמו וקשה מאד להשיבו.

ואם הוזכר מהר"ל, הרי הוא נלחם בנצרות, הן נגד טיעוניה הדתיים והן נגד העלילות שרקמה כנגד היהודים, והוא הראשון שיקרא למארבק כנגד אותם שונאים בנפש המנצלים את מצוקתם של יהודים אומללים.

בברכה, ש"צ לוינגר

לרב,

תודה רבה! ואין בעד מה
מאוד נשמח