מה המקור של תפיסת המוסר שלך?
שלום,
קראתי חלקים מהטרילוגיה המרשימה שלך ושיתפתי עם חברים את תחושתי שלא מצאתי בהם קושיא ממשית על תפיסת העולם שלי שאפשר להגדיר אותה חרדית-חרדלי"ת.
כלומר, בנית מבנה נהדר שמתאים כנראה למאות אלפי יהודים כיום שאוחזים בתפיסת עולם מוסרית מערבית מסוימת ומוטרדים משלל דברים ביהדות כיום, ובאת והראית להם, שלב אחר שלב, שהם לא צריכים לבחור בין שתי אופציות גרועות אלא הם יכולים להישאר עם תפיסת עולמם כי בהחלט יש אפשרות להישאר יהודי מאמין שלא חוטא בשום פסיק. אם מטריד אותם יחס לגויים, נשים, להטבי"ם וחילונים אז הצעת להם דרך אלגנטית ומתוחכמת שבמשפט אחד אומרת שהגויים והחילונים והנשים והלהטבי"ם של היום הם אינם אותם אלו שעליהם חלו האיסורים או דיני ההלכה.
לא קשה להתווכח עם זה. לא קשה לומר שלא מסתבר שהאיסור הוא על מי שאין לו נטייה כי מי שאין לו נטייה בד"כ הוא נדחה מזה ולא מסתבר שרק עליו התורה אסרה וגם מסתמות דברי חז"ל לא נראה חילוק מהפכני זה שהיה להם לפרש. לא קשה לומר שסיבת הדינים שמבחינים בין גוי ליהודי או בין חילוני לדתי הם לא רק כי בחפצא הוא שייגעץ אלא כי ההלכה רוצה ליצור הבדלה ברורה ולמנוע השפעה דתית (לא התנהגותית) וליצור מרחק ולמשל לגבי חילונים ייתכן שהם אנוסים אבל דווקא בגלל שהם אנוסים בדעת הם יותר מאיימים ומסכנים את הקהילה ויש יותר סיבה להתרחק מהם ולהחיל עליהם את כל הדינים של חכמים שלא נובעים בהכרח מהגדרה בחפצא של רשע מרושע אלא מרצון להרחיק ולמנוע השפעה.
(לגבי נשים זו ההצעה (המעשית, סוגיית הלהטבי"ם מוצגת בספר יותר כהרהור אפשרי) הכי רדיקלית בספר כי היא עוסקת בדין תורה טהור אבל היא באמת הכי סבירה כי כולם מוכנים לתת לנשים להעיד ע"י תקנה אז להמשיך לשלב הבא ולתת להן מדינא זה קפיצה פורמלית ולא מעשית).
אני מנסה לומר שחרדי שיקרא את הספרים שלך יאמר אוקיי יש ליהודי הזה תפיסה מסוימת ביחס למוסר ומציק לו כל מיני דברים אז הוא מצא דרך לא רפורמית לפתור את מה שמציק לו. יישר כח. אין כאן קושיא ממשית, מהסיבה הפשוטה שתפיסת המוסר שמונחת בתשתית כל הספר היא לא בהכרח תפיסת מוסר חזלי"ת. אם חז"ל והראשונים לא הוטרדו מרוב השאלות המוסריות שעולות כאן כמו ביחס לממזר או להטב או יפת תואר או גויים או חילונים או נשים או גרים אות ברור הוא שתפיסתם המוסרית היתה שונה. הם בהחלט האמינו שצריך להיות ישר וטוב ודגלו שדרך ארץ קדמה לתורה אבל תפיסתם היתה שהטוב הוא לא רק טוב גשמי אלא בעיקר טוב של קרבת אלוקים לי טוב ולכן היחס למי שמטרתו היא קרבת אלוקים שונה ממי שאין זו מטרתו גם אם הוא האדם הכי נעים ונהדר ונחמד בעולם. תפיסת המוסר המערבית שרואה בהתנהגות אנושית ובהתנהגות נעימה ומתחשבת את הדבר הכי חשוב היא תפיסה שהתרשמות פשוטה מחז"ל והראשונים מלמדת שהם לא תפסו כך. תפיסת העולם המערבית שמוסר זה רק פגיעה ישירה באחר ולא פגיעה ביושר של העולם שה' ברא הנאות למען תועלת ולא בשביל הכיף, לא הייתה התפיסה של חז"ל. הם לא הוטרדו מזה כי הם אפעם לא ראו בעיה מוסרית באבחנה בין אנשים ובין מינים. מבחינתם יש מטרה לעולם לקיים את רצון ה' וחלק מרצון ה' הוא שהאדם יהיה טוב וישר אבל המדד העיקרי הוא מה מקדם את המטרה הזו. האדם נברא עבור קיום התורה ולא שהתורה נוצרה עבור טובת האדם. עכ"פ האדם מצדו צריך להתנהג כך שהוא עושה מה שההלכה אומרת וה' מצדו רוצה בטובתו ובאושרו.
לדעתי אם היו שואלים את הגרש"ז שכמדומה שאין חולק שהוא היה טוב ובעל דרך ארץ נאותה מה דעתו על להטבי"ם הוא היה אומר שלדעתו זו לא רק בעיה דתית, כמו שכתבת כדבר פשוט, אלא בעיה אנושית כי זה נגד הנורמליות (הביטוי שייך כמובן לרב טאו, אם כי הוא סבור שלכן גם חילונים אמורים להתנער מזה ואני חושב שבתפיסה חילונית קלאסית הפגיעה בנורמליות בהחלט נדחית מפני האושר האישי של אותו להטב) ופוגע במשפחה ובכלל החברה וגם הופך את ההנאות למכשיר לעצמנו ולא למכשיר לתועלת וקיום רצון ה' כפי היחס בחלק לא קטן מהראשונים לכל עניין האישות וגם החולקים מודים שזה לא נכון כשזה מנותק מקדושה ותועלת.
העובדה שלך פשוט שאין בלהטבים בעיה מוסרית מוכיחה לי בבירור שאין כאן הצגה תמימה של דרך ארץ קדמה לתורה שעל גבה בנית מהלך שלם אלא תפיסה חדשה של מוסר שהוא לחלוטין השפעה מערבית-נוצרית, ולא תפיסת המוסר של חז"ל והראשונים. המוסר החדש מניח שטובת האדם היא הדבר היחיד שחשוב, ובתפיסת התורה טובת האדם היא חשובה אבל השאלה העיקרית היא מה ה' רוצה ומה משרת את רצונו.
ומעתה לשאלתי – מניין לך שיכול אדם לאחוז בתפיסת עולם חדשה שהיא השפעה חיצונית להלכה ומכוחה לבוא ולמצוא דרכים לשנות הלכה. יותר קל לשנות פסול נשים לעדות ממניע טכני שהיום אין סיבה למנוע מנשים כי זה רק יועיל לבית הדין, מאשר לשנות רבע פסיק ביחס לגויים כתוצאה מתפיסת עולם מוסרית שחז"ל לא אחזו בה.
אז נכון שמי שמאמין שזהו המוסר וזה רצון ה' אז ברור לו שזה מה שה' רוצה ולכן ברור לו שלא ייתכן כיום יחס שכזה לגויים וחילונים ונשים ולהטבי"ם, אבל כשהוא מבחין ומגלה שהוא סבור כך כי הוא מושפע מבחוץ אז מניין שמותר לו לשנות את ההלכה?
שלום רב.
ראשית, תיארת היטב את מטרתי ומימושה. באמת לא התכוונתי להמיר אף אחד מדעתו ודתו אלא רק להציע דרך סבירה ומבוססת להישאר מחויב למערכת אם אתה כן מוטרד מהדברים הללו (ולדעתי ראוי שתהיה). ככלל, אני חושב שחובת הראיה היא עליך, כי מה שאני מציע הוא ההיגיון הרגיל, והשמרנים הם שמציעים תזות מחודשות. מעבר לזה, מי שמציע כל מיני גזירות הכתוב ברור שאי אפשר לתקוף אותו. הרי על הכל הוא יכול לענות שזו גזיה"כ ונעלם מאיתנו טעמה. השאלה האם ועד כמה צריך להיזקק לזה. מעבר לזה, ברוב הנקודות לדעתי רוב הציבור חושב כך, אלא שהוא מאלץ את עצמו להתעקם כי הוא מניח שזה לא תואם למסורת. אני מציע דרך שמראה התאמה.
אגב, אני חושב שמכניזם השינוי שהצעתי ביחס לגויים הוא רק פרט, ואתה הפכת אותו לתמצית הספר. יש בו עוד הרבה דברים אחרים ובלתי תלויים לגמרי.
לשאלתך בסוף, אין תפיסת עולם שלא מושפעת מבחוץ. ההנחה כאילו זה אפשרי זו אשליה שמרנית (נוסח הסיפור על דודי שטוען בתוקף שאביי ורבא למדו ביידיש). גם חז"ל, שאת תפיסתם אתה לא רוצה לשנות, היו מושפעים מעולמם. אני לא רואה קדושה בעולם החיצוני של בבל מהמאות הראשונות לספירה על פני התפיסות שמקובלות היום. כמו שמנהגי קראקא שהרמ"א הכניס לשו"ע לא ממש מעניינים אותי. אני לא גר בקראקא.
ומעבר לכל, יש נקודות שבהן בהחלט עולים קשיים משמעותיים בתפיסות השמרניות. גם מפני שאינן תואמות למקורות וגם בסוגיות שהן לא הגיוניות (כמו בשאלת ההשגחה). אבל גזירת הכתוב תענה את הכל.
מהן אותן "גישות שמרניות", האם הרב הגדיר אותן באיזשהו מקום ?
מה שכתבת שרוב הציבור חושב כך, קשה להתעלם מהציבור החרדי והחרדלי שברובו המכריע לא חושב כך. לגבי הקשיים בתפיסה השמרנית, לא הסתתרתי מאחורי גזירת הכתוב כלל, אדרבה במקום היחיד שהדיון הוא בגזה"כ זה המקום שהכי קל להזדהות עם דבריך כי זה עניין טכני ולא אידיאולוגי. הדיון הוא בטעם דיני חז"ל האם אסרו כי הגויים והחילונים הם כך וכך או כי רצו שנתרחק מהם כדי שלא ישפיעו עלינו מבחינה דתית. לגבי שאלות ההשגחה, זה עניין אחר לחלוטין כי אם הרמב"ם לא האמין בהשגחה פרטית אז ברור שלגיטימי לחלוטין לומר שאין השגחה וזה נושא אחר לגמרי ממה שבעיניי נראה כחידוש המעשי המשמעותי ביותר בספר, שגם אתה קראת לו היישום כי הוא באמת היישום של כל תפיסת העולם, והוא המכניזם של השינוי שהפעלת אותו על גויים וחילונים וגרים וכו'. כאן פעלת לפי ההיגיון שלך שבעיניך הוא ההיגיון הרגיל שהבא להוציא ממנו הוא המחודש וההיגיון הזה נוגד לדעתי את ההיגיון של חז"ל וגם אתה בחצי פה מודה בזה אלא שאתה אומר שאין עדיפות לתפיסות שהיו בבבל כי אנחנו לא בבבל. כמובן שחידוש מהפכני שכזה מתאפשר רק בעקבות חידושך הנוסף שהיהדות זה רק הלכה ולא השקפה, ולדעתי זה עצמו בכלל לא מוכרח אבל גם אם כן כאשר באים להבין את טעם דיני חז"ל ביחס לגויים וחילונים זה מגוחך להתעלם מהשקפת עולמם של מי שקבע את החוק כאשר עוסקים בפרשנותו. אם לחז"ל היתה תפיסת עולם שהיא התפיסה השמרנית של היום, תפיסה שהיא נגד ההיגיון שלך שהוא ההיגיון הרגיל היום, אז מסתבר שזו עמדה בבסיס פסיקתם ביחס לגויים וחילונים וממילא אם באים לפרש את חז"ל ברור שידה של התפיסה השמרנית על העליונה והנחת המוצא שעומדת בבסיס החלק היישומי של הטרילוגיה היא לא ההיגיון הרגיל אלא תפיסת עולם חדשה שלשנות על פיה הלכה שנבנתה על בסיס תפיסת עולם אחרת לגמרי, זה שגוי ברמה הכי בסיסית של פרשנות טקסט והבנת המחוקק.
רק לחדד, אני לא אוחז בתפיסתי כי פעם חז"ל סברו כך בבבל אלא כי אני חושב שגם אם הם היו כיום הם היו אומרים אותו דבר. כיוון שממכלול תפיסתם עולה שלגמרי סביר שהם יתייחסו לגויים וחילונים וכיו"ב בצורה מסוימת כדי למנוע השפעה ולא רק בגלל החפצא של הגברא המדובר, לכן טעם זה שייך גם כיום. יש כאן ויכוח פרשני קלאסי האם הדינים הללו נובעים מהתנהגות הגויים והחילונים או בגלל חשש השפעה. התפיסה בבבל לגמרי מאפשרת את הפרשנות שהנימוק השני גם עמד ברקע, וממילא מכניזם השינוי שגוי ברובד הפרשני. לא כי בבבל חשבו כך, אלא כי אותם אלו שחשבו כך בבבל היו חושבים כך גם היום (לכן זה לא בהכרח דומה למכניזם בעבדים שפעם זה היה מוסרי ולכן התורה התירה וכיום זה לא מוסרי ולכן אסור כי שם אין נימוק נוסף כמו השפעה אלא רק היבט מוסרי)
בנימין, לא הבנתי. כשאני מתייחס בספרים לדעה שמרנית כלשהי אני מתאר אותה.
דניאל, דומני שהכל הוסבר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer