מונדיאל

שלום הרב,
קראתי את הטור המשעשע על הדלקת הנרות במונדיאל.
אבקש לשאול בנימה מעט יותר רצינית שמעסיקה אותי (ולא מצאתי לה התייחסות בחיפוש בשאלות קודמות).
יש הרואים במונדיאל רק לחם ושעשועים, 22 שרצים אחרי כדור וכו\'
אולם יש לא מעט יתרונות אמיתיים למונדיאל, למשל, נטען שזהו סוג של סובלימציה של מלחמות בן עמים וכו\'.
אפשר גם לראות את הערכים שמקדם הספורט באופן כללי (אם כי לא זה התחרותי) וכו\'.
יחד עם זאת, אתמול גיליתי, שהרבה מאוד אנשים שאני מאוד מאוד מעריך, אינטלקטואלית ומוסרית השקיעו זמן רב לצפות במונדיאל.
ואני תוהה כיצד יש להתייחס לתופעה.
האם להתייחס לכך כמו כל תופעה אחרת פסיכו-פיזית (אכילה, שתיה, נופש) וכו\' ? אם כך, אין לי בעיה בכך, אולם אני חש אי נוחות מכלל העיסוק גם של אנשי מעלה המצטרפים לחגיגה בעוד שאולי מוטב היה לפחות להפוך את האירוע באופן דומה למפעל הפייס , שההצלחה תוביל לקידום הפעילות הגופנית בקהילה / או לפחות להשמיע כיוון ציבורי בכך. למשל, ניתן היה לרכוש את זכויות השידור הטלוויזיוני מרחוק ולחסוך את כספי התאגיד הציבורי שהושקעו בהטסת משלחת שדרנים נבחרת וכו\'
הדבר נכון גם לשאר משחקי הטוטו וכו\' אולם שם איני רואה אנשי מעלה שמרגישים שהם חייבים לראות את הגמר.
או שאולי אכן יש באירוע הכלל עולמי הזה איזה שהוא עומק עם מסר החורג מגבולות ראייתי הצרה.
למשל, אפשר לומר שגם מעמד \"הקהל\" ואולי אף דברים בהיבט של ביטול תורה , בייחוד בעידן הזום. אולם ניתן להבין שכינוס כזה משרת מטרה נעלה יותר וכו\'
אשמח לדעת הרב.