מוסר ותו לא
לרב שלום
אחרי ששמעתי את ההבחנה שהרב עושה בין ערכים מוסרים לערכים דתיים, ששניהם יכולים להיות עצמאיים ובו בזמנן לבוא מרצון ה' , התגלגל בי הרעיון (קשה מאוד מבחינתי כאדם דתי) הבא:
אם מאמינים באלוהים, אכן הגיוני לומר שרצונו שנהיה מוסריים, שהרי את ערכי המוסר הוא הטיל בנו בצורה ברורה. ואפילו הגיוני לומר שהוא מצפה גם מאלה שלא מאמינים בו להיות מוסרים שהרי הוא יצר גם אותם עם ידיעת ערכי המוסר.
אבל למה לנו להאמין שהוא מצפה מאתנו לקיים דת כל שהיא?
הרי את הערכים הדתיים לא הטיל בנו, ואנו נאלצים לסמוך על עדויות מלפני מאות או אלפי שנים ו/או על סימנים כאלה ואחרים, שאפילו אם אלה עדויות וסימנים רציניים, לא קשה בכלל למצוא עליהם פריכה.
בעצם הגיוני לומר שה' לא מעוניין כלל שקיים שום פולחן, דת, תפילה או הלכה. "מי אמר לך לעשות זאת" הוא יכול לשאול. וזאת, שוב, בניגוד לערכי המוסר שאותם כן גילה לנו
כלומר, אם ה' היה רוצה שנקיים עוד ערכים חוץ מערכי המוסר, למה שהוא לא יגלה לנו אותם באופן ברור וישיר כפי שגילה לנו את ערכי המוסר ?
אין לי מושג. אבל זו טענה לא רלוונטית. יש שתי אפשרויות: א. סביר בעיניך שהיה מעמד הר סיני וניתנה בו תורה והיא מחייבת אותנו. ב. לא סביר בעיניך שהיה מעמד כזה.
אם אפשרות ב נכונה אז אין הצדקה לקיום מצוות גם בלי קשר לשאלתך. אם אפשרות א נכונה אז יש מחויבות למצוות, אלא שיש לך קושיא למה הקב"ה בחר בדרך אחרת להעביר לנו אותן. כאן המסקנה היא שאתה לא מבין את צורת החשיבה והשיקולים שלו, אבל אין לזה ולא כלום עם עצם המחויבות. האם את כל שאר ההחלטות שלו אתה כן מבין? צדיק ורע לו? הסבל בעולם? איסור חזיר, או פדיון פטר חמור? ועוד הרבה.
כמובן ייתכן בדוחק מצב שבו אתה מתלבט באופן שקול בדיוק בין שתי האפשרויות, והשאלה הזאת היא שמכריעה. אבל זה מצב נדיר מאד ולא סביר שאתה נמצא בדיוק שם (בלשון ההלכה: אי אפשר לצמצם). אם זהו המצב אז סביר לקבל החלטה בהתאם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer