מוסר
בעקבות העימות עם פרו' אנוך, לא הבנתי את כוונתו של כבודו, – הביסוס שאלוקים נותן לחוקי המוסר הם דיני התורה, או שמא כוונתו של הרב שמעצם מציאותו של גורם טרנסצנדטי יש תוקף לחוקי המוסר ׁׁ(אלא שאם כן איני מבין היכן חייבנו אלוקים בחוקים אלו)?
תודה רבה
לא זכור לי שהשתתף שם כבודו. ככל הזכור לי היינו שלושה: אנוך, המנחה ואני. אני יכול לומר לך למה אני התכוונתי, אם זה עוזר במשהו.
טענתי לא נוגעת בשום צורה לדרך שבה אני נוכח בכוונתו של הקב"ה. אני טוען את הטענה הבאה: אם אדם מאמין במוסר תקף בהכרח הוא מניח שאלוקים מצפה ממנו להיות מוסרי. בלי זה אין מוסר תקף. איני יודע איך הוא הגיע לזה וגם לא האם הוא צודק, אבל התלייה היא הכרחית. יכול אדם לחשוב שאין אלוקים או שלא ציווה על המוסר ולכן לא להיות מחויב. אבל אם הוא מחויב אז הוא מאמין. הבהרתי זאת שם.
כשלעצמי זו תוצאה של אינטואיציה. אני מבין אינטואיטיבית שהקב"ה שנטע בי את ערכי המוסר מצפה שאהיה מחויב להם. בנוסף, יש בתורה עצמה את הפסוק "ועשית הישר והטוב", שלא נמנה במניין המצוות שכן אינו מצווה. ההלכה אינה קשורה בשום צורה למוסר (ראה טור 15), אבל התורה בהחלט מבטאת את רצונו של הקב"ה שנהיה מוסריים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer