מחילה וסליחה
שלום רב,
אם כפי שאתה סובר, מעורבותו של השם פסקה והוא אינו משגיח השגחה פרטית על נבראיו, הרי שמן הסתם הוא אינו מעניש, מתגמל או סולח , אלא "מפקיד זאת" בידי חוקי הטבע.
אם כך, כיצד עלינו להבין את משמעות יום כיפור?
על פניו, בקריאת הטקסט המקראי, זו מעורבות שלא משתמעת לשתי פנים, של השם בגורלו של כל פרט ופרט . האם הכתוב , כמו במקרים רבים, לא אמור להתפרש כפשוטו?
בברכה,
ארז שלום.
או שהמשמעות היא לעוה"ב או שאכן אין לזה היום הרבה טעם פרט לבדיקה עצמית תקופתית של מעשינו. רק אעיר שייתכנו התערבויות מזדמנות ונדירות גם בעוה"ז, ואולי יש רלוונטיות ליו"כ גם לזה.
ארז – שאלה יפה בגלל הדקות שבה.
יום כיפורים זה לכפר עוונות למי שבאמת פותח דף חדש.
התערבות ה' והשגחה – זה קשור ליו"הכ – אבל ההבדל הדק הוא שהירא לדבר ה' יקבל שכר טוב בעו"הב והחוטא יקבל עונשו בעו"הב וכל זה אמור לאלה שמאמינים שבימינו – אין השגחה מלאה על השפלים. (אני מאלה שמאמינים בהשגחת ה' מלאה על כל יראיו). אני חווה מידי יום עדויות לכך על עצמי ושומע המון ניסים לעמו ישראל לרוב.
תראה מה כתוב:
בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים.
ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.
ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור לבו.
ויבטחו בך יודעי שמך.
כי לא יטוש ה' – עמו.
והבוטח בה' חסד יסובבנהו.
ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום.
כך שכל מי שלא בוטח בה' אלוהינו (ומאמין בהשגחתו המלאה) – גם בימינו, לדעתי- גורם לקיטרוגים חו"ח עליו ועל סביבתו.
הכל נובע מהפסוקים שהבאתי ואפילו חז"ל אמרו: אפילו חרב ..מונחת על צוארו – אל יתיאש אדם מרחמי ה'.
תודה לך על תשובתך.
בהקשר לנושא זה ,להשגחה ודומיהם, ניכר כי גישתך נשענת ומושתת על רציונאל הבוחן בעיניים אמפיריוות ושכלתניות את הנעשה בטבע ומן הסתם המסקנות הנגזרות "כלואות" במימד הזה בלבד.
אך האין בתורה מימד נוסף? האין מהותו של הקשר עם בורא עוולם, הוא סוג אחר של "תווך" ? (שלא תמיד אפשר לראות ולמדוד)
לשון אחר – האם זה בדיוק מה שנדרש מאיתנו – לצעוד את אותו "אקסטרה מייל" , אם תרצה , לצאת מגדרנו (תרתי משמע) כדי לא להיות נעולים בדלת אמותיו של הטבע, של הנצפה, של השכל הישר? על מנת להיות מחויב למשהו שהוא אף לא אחד מהמאפיינים המובהקים של הטבע
בברכה,
סיבכתא את אבא שלי,
גישתי היא ממה שחונכתי, שהבנתי, ושקלטתי בחושיי האימפיריים.
שאלה מעולה, אבל התשובה עוד יותר יפה, אדם הולך בדך כלשהי למטרה מסויימת הוא מצפה לטוב ופיתאום רואה רע לנגד עיניו, הוא יודע שהוא איש תמים עם ה', פה הוא מחליט לצאת מדלת אמות הטבע ושל השכל הישר, אבל לאן הוא מגיע? אתה יודע?
אדם מאמין – מאמין שכל מה שהוא עושה בכוונה מכוונת (פנימית שלו – זה שמה שהוא עושה יהא לרצונו יתברך) ולכן מוכרח שה' יהא איתו ויכוון אותו עד הסוף,
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הינך, אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים – גם שם – ידך תנחני ותאחזני ימינך!
אנה, אלך מרוחך, ואנה, מפניך אברח, ה' יגמור בעדי – ה' חסדך לעולם – מעשי ידך אל תרף!
אם-יסתר איש במסתרים ואני לא-אראנו, נאם-ה' הלוא את-השמים ואת-הארץ אני מלא.
לגבי שאלתך, "התווך" הזה שאתה מדבר עליו – לא קיים אצל יראיו ומאמיני השגחתו הישירה עליהם (השגחה פרטית) אין תווך חד משמעית!
הראיתיך בעיניך כמה הקב"ה משקיף, (תחשוב למה)
עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ .. אל ינום שומרך……ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך!
אלוהים– משמיים, השקיף על-בני-אדם, לראות, היש משכיל– דורש, את-אלוהים (תהילים נג)
ה'– משמיים, השקיף על-בני-אדם, לראות, היש משכיל– דורש, את-אלוהים (תהילים יד)
כי ה', עיניו משוטטות בכל-הארץ
עיני ה', המה משוטטים בכל-הארץ
והפסוק האהוב עלי:
קרוב ה' לכל קוראיו (מקיימי מצוותיו ויראיו) , לכל אשר יקראוהו (יעבדוהו באמונה שלמה) באמת.
רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם!
כך שאתה רואה אין תווך, הוא נמצא בתוכם ממש ככתוב :"נר ה', נשמת אדם; חופש, כל-חדרי-בטן"
שומר ה' את כל אוהביו – ואת כל הרשעים ישמיד!
תבחר אחי תבחר- אם תבחר נכון- לא תמצא את התווך!
אם עדיין לא "חשבת" למה ה' משקיף? אז דע לך כי הוא אוהב את יראיו הצדיקים ושומר עליהם, ודיברה תורה בלשון בני אדם! משקיף- אין אצלו תווך – התווך שקוף בעיניו!
לכן כפי שכתב המסילת ישרים, בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך- תבדוק אם מה שאתה עושה, בכל דבר ודבר: ובכל פעולה, הולך, חושב, מדבר, אוכל, רואה- זה לרצונו או לא, אם לא – אל תעשה זאת! בהצלחה
אדם צריך לראות בקב"ה כ"אור" שלו, אי אפשר ללכת בחושך- נכון, אז הקב"ה הוא והתורה האור שלנו!
בגלל זה נתן לנו את התורה, התורה היא מורה הדרך שלנו לרצונו, כך הכל מתקשר אנחנו הוא התורה ורצונו- זה קשר חזק מאוד
נראה לי שארז התייחס לרב, לא אליך מושה.
ארז, איני יודע מה נדרש מאיתנו ומהיכן נלמד זאת. אין לנו אלא השכל הישר שלנו. זה נכון גם באמונה כמו בכל תחום אחר. כשהשכל אומר משהו אי אפשר לברוח ולומר שיש לפעול לא על פי השכל אלא בדרך אחרת (אין דרך אחרת).
אבל כבוד הרב לכל אחד שכל משלו השונה מחברו, יוצא שעל מצב מסויים כל אדם יפעל אחרת בעוד לדעתי יש מצב שהוא הכי נכון לעשות אם "בוחנים" בשכל עילאי.(=מבריק).
ואתה מסכים עם דברי בהודעה הקודמת?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer