מיתה או חיים של חילוני

אין שום הבדל בין מסורתי לחילוני. השאלה היא העבירות שהוא עושה. אם אתה מגדיר מסורתי (מסיבה שלגמרי לא ברורה לי ולגמרי מנותקת מהמציאות) כמי שלא עובר על ע"ז, גילוי עריות או שפיכות דמים, אז דבר על העבירות עצמן ולא על האדם. מגלים אדם שיעבור על חילול שבת ולא על שלוש החמורות.
ראשית, אפילו על שלוש החמורות דומני שבמצב כזה אין חובה לבחור במיתה, שכן העבירה שאותה הוא עושה נעשית באונס. אמנם בדין מכניס עצמו לאונס נחלקו הראשונים סביב ההוא ינוקא דאשתפוך חמימיה, עירובין סז, ולכאורה לכו"ע הוא  לכל היותר אונס, והרי בג' החמורות יש למסור נפש גם על עבירה באונס. אבל בהיפנוזה זה גרוע מאונס (אין כאן מעשה עבירה כלל), ודמיא למי שמפילים אותו על תינוק שכתבו תוס' שאין כאן חובה להזיז עצמו הצידה ולמסור עצמו למיתה כדי להציל את התינוק.
באשר לשאר עבירות, יש מחלוקת תוס' ורשב"א (כך טוען הב"י. זה לא מוסכם, והרב ישראלי כתב על כך מאמר באחד הגיליונות הראשונים של תחומין) לגבי מי שגויים תפסו את בתו לשמד (לגדלה כגויה) האם יש חובה לחלל שבת להצילה או לא. אמנם לא זכור לי האם הם מדברים דווקא על ג' החמורות, שכן משום מה ככל שאני זוכר מדובר על עצם החיים כגוי שזה כמו פיקו"נ רוחני, והמחלוקת היא האם הוי כפיקו"נ גופני או לא.
זה מזכיר לי דיאלוג משעשע של הלוגיקן ריימונד סמוליאן (שהזכרתי גם בספריי), שהאדם מבקש מאלוקים לקחת ממנו את הרצן החופשי כדי להסיר ממנו את האחריות המוסרית. ואז אלוקים שואל אותו האם הבקשה הזאת עצמה לא מטילה עליו אחריות מוסרית.