מכוון או מכונן

(אם הבנתי טוב, פירושו של המושג "כינון" הוא "שמהוה הוא עצמו את המטרה או הערך".
שלא ככיוון, שאין בו ערך לעצמו, ואינו מטרה בפני עצמו, אלא הוא משמש רק כאמצעי ודרך להשגת מטרה או רך חיצוניים לו.
לעומתם, השרירותיות לא מתחשבת בשום ערך פנימי, ואפילו לא חותרת למטרה או ערך חיצוני לה, נכון?)

לעיקר הענין:
1. האם אתה טוען שלא ניתן להבין מה הן מטרות התורה, או רק שאתה לא רואה אותן ?
כמו שהראתי, הרבה סבורים להבין ולדעת. לדעתך הם טועים ? א"כ במה ?
2. מה הם התנאים המאפשרים להבין (או, יותר נכון, לנחש) מה היא המטרה הכללית של מערכת חוקים נתונה,
או מה הם הערכים העומדים בתשתיתה ?
האם מבט סינטתי על ההמכלול של המערכת מראה לנו את הכיוון הכללי שלה ?

הבנת נכון, וזה לא סותר את דבריי. ראה הסבר ודוגמאות בהודעתי הקודמת.

1. איני יכול לומר שלא ניתן להבין. אני לא מבין. במקרים שאני ראיתי יש לי ספק רב אם מישהו באמת הציע פתרון סביר לטעמי המצוות. אני לא מכיר כזה.
2. איני יודע לומר. מבט סינתטי הוא כמובן הכיוון, אבל כאמור במקרה של התורה אני לא מצליח להגיע לפשר סביר. אולי זו חולשה שלי (אם כי אני בספק).

במחשבה שניה, אולי חז"ל לא הסתמכו (בעיקר) על סינטזה אפוסטריורית, של פרטי התורה המגולה לפניהם, כדי להבין את טעמי המצוות, ומטרות התורה, אלא יותר על הערכה אפריורית של המושגים דת, תורה ואלוקים.
כלומר, הם הגדירו לעצמם מה היא אלוקות, ואיך צריכות להיראות תורה ודת,
ולפי אמונותם אלה, הם "פירשנו" את התורה על כל הופעותיה, כללותיה פרטותיה ודקדוקיה.

[ברור שיש חלקים בדברי חז"ל שנובעים מהתבוננות בתורה עצמה (דוגמא קיצונית: נדמה שרבי יוחנן היה אלוף בזה לקבוע אמיתויות לפי דרשות בפסוקים, כמו כשקרא לאספסיינוס 'מלכא', על סמך הדרשה: והלבנון ב'אדיר' יפול), אבל בנוגע לכוונות וטעמי התורה, נראה שהדבר פחות אפשרי בסינטזה, כמו שכתבת].

ז"א שטעמי המצוות הנולדים ממבט סינטתי, הינם "אמונות חלשות" (באותו מובן של אמרגנציה חלשה),
שכן הן נאמצות בדיעבד, על סמך נתונים "אמפיריים".
הם "הכללות", המתבססות על הנתונים הנגלים לנו ("מלמטה למעלה").

לעומתם, טעמים וערכים הנאמצים אפריורית הינם "אמונות חזקות".
והם משתמשים ב"פרשנות" ה"מדביקה" רעיונות ואמונות על הממצאים ("מלמעלה למטה").
[נדמה לי שהחילוק הזה הוא מה שמוגדר אצל המקובלים בלשון:
"אור ישר" (מלמעלה למטה), ו"אור חוזר" (מלמטה למעלה)].

אם טענה זו נכונה, יקל עלינו להבין את התמונה החז"לית של התורה, אם נבקש גם אנו להבין אפריורית מה הן תורה ודת, ומהו מקום האלוקות בחיי האדם האנושי והטבעי, ורק לאחמ"כ, לחפש להבין איך חז"ל התמודדו עם השאלות האלה, ואיך הם התאימוו את אמונותם לנתונים האמפיריים.