מכתב מי’

1. איני מצוי בסוגיא. אבל מי שלא מאמין במה שאינו יכול לראות כשאין לו הסבר אחר לתופעה כנראה אינו פיזיקאי.
2. ככל שאני מבין זה מוגדר שם כמתנה על מה שכתוב בתורה. למעשה נראה שאפילו אין צורך להגיע לזה, שהרי אדם לא יכול להוריש למישהו אחר (אלא אולי בראוי ליורשו, במחלוקת התנאים של ריב”ב שם). אחרי שהוא מת הממון כבר אינו שלו וכיצד יוריש אותו? מתנה היא מחיים וזה ביכולתו לעשות כי הממון כעת שלו ויכול לתיתו למי שירצה. ונראה שמה שהיו צריכים להגיע לתנאי על מה שכתוב בתורה הוא מפני שרוצה לקבוע את הירושה עצמה בעודו בחיים, וזה כעין תנאי.
3. הכלל הוא שאין היקש למחצה, ונחלקו הראשונים (תוס’ ורשב”ם, ראה אנצי”ת ע’ ‘הקש’) האם למחצה פירושו לחלק מהדינים או שהכוונה לכיוון אחד (להשוות את א לב’ אבל לא את ב’  לא’). ועדיין יש סייגים על הקש מסברא (אם יש משהו שמסברא לא רלוונטי להקיש). ייתכן שלדעת חכמים לא שייך להקיש לעניין אחריות כי בזה אין לדמות אדם לבהמה (שהיא רכוש ממש).