מלחמה ללא אויב

שלום הרב,
איך שהבנתי את דעתך שלא משנה לך אם המקור של המצוות כמו תפילין או שבת בקיום המעשי שלו (לט מלאכות) וכו
הוא מתקופת משה או לא וחודש אחר כך. מה שחשוב זאת המסורת (הנחה עם מקורות) שהועברה והיא המקור והסמכות שיש לנו..
ובנוגע להאם צריך שתהיה סיבה בשביל לעשות את המצוות, אתה מביא את העניין שהמוסרי שהתשובה שלו היא ככה מהעניין שיש הבנה כללית בנושא.
אם אני טועה בהבנתך אשמח שתתקן אותי.
אני פשוט לא מבין איך זה שאם אתה שואף לעשות משהו אמיתי עם משמעות ואם יש ציווי שברור שהוא בא מסיבה מסויימת, אם זה קשור לרוח התקופה בחיוב מצוות כדבר שבא כנגד לאיזו תפיסה "מערבית" באותה תקופה או התנגדות הרעיונית לה  ( כמו קורבנות שזאת מלחמה הגיונית עם העבודה זרה ולא ביטול מוחלט של הטקס עצמו) ואם עבר המלחמה הזאת מן העולם אז איזו סיבה יש לעשות אותה? זה לא כמו מוסר שזה על זמני ברעיון שלו,
רוב המצוות הם כן זמניות וקשורות לתקופה שבה ניתנו המצוות, שאם ניתנה התורה היום כנראה המצוות היו שונות והם לא נצחיות, יש סיבה, יש מלחמה, זה לא סטטי ועל זמני.
ואני לא מצליח להבין למה לעשות את אותם מצוות שהמלחמה שלהם היא באה היא כבר לא רלוונטית.
ואם תבטל את דברי אז רק שאלה, אם הייתה מצווה שבאה בעקבות מלחמה ספציפית ברעיון מערבי קדום, האם היית מקיים אותה היום? אשמח לפירוט.
 ואם תוכל גם להפנות למאמרים שכתבת בנושא.