מספר שאלות
(אני פותח שאלה נפרדת כי השאלות נוגעות לדברים שכתבת במספר מקומות באתר)
א. אם הדרך היחידה למנוע התרחשות של טבח נוסף היא פגיעה מכוונת בחפים מפשע, האם לדעתך הדבר מוסרי (אדגיש שאני שואל מההיבט המוסרי, ולא הפרקטי). והאם כמות הנפגעים משנה במקרה כזה?
ב. מה בעצם ההבדל בין הצעתה של אשתך לבין ההתנתקות. יצאנו מעזה תוך הודעה שאם יקרה משהו אנחנו נכנס בעזתים, והנה, אנחנו מממשים?
ג. חוץ מלתקוף את ההצעות הקיימות, האם יש לך הצעה לפתרון המצב הנוכחי?
א. כפי שפתחת, כתבתי זאת כמה פעמים באתר. כן. המספר משנה (מידתיות), למרות שאין לי קריטריון חד משמעי.
ב. ההתנתקות לא בהכרח הייתה גרועה. כתבתי לא פעם שסירבתי לענות לשאלה מה דעתי על ההתנתקות (בטרם התקיימה) כי אי אפשר לענות בלי שאני יודע מה המדיניות שתלווה את זה ואחרי זה. אם היו נוקטים במדיניות אחרת יכול היה להתברר שזה צעד נכון והגיוני. אגב, זו באמת דעתי. הוא הדין לגבי הצעת אשתי. אבל את ההצעה ההיא לא העליתי לגופה אלא כדי להדגים מדוע אנחנו פועלים מהבטן (כי אין מוכנות אפילו לשקול אותה).
ג. לא. אין לי את המידע הרלוונטי. אני גם לא תוקף שום הצעה. אני תוקף את היעדר ההצעות (היעדר המדיניות ופעולה מהבטן כדי להרוויח זמן). יש לי הצעה במישור העקרוני הכללי: כתבתי בעבר שאף אחד לא תומך בשיטת המקל והגזר, השמאל גזר והימין מקל, ולכן זו הצעתי העקרונית. אבל גזר מאד מתוק ומקל מאד חזק. ראה טור 149.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer