מעמד הר סיני ופניה לסמכות בהלכה

שו"תקטגוריה: אמונהמעמד הר סיני ופניה לסמכות בהלכה
אורי שאל לפני 11 חודשים

יש לי שאלה עקרונית על היהדות ומעמד הר סיני שבוערת בי כבר תקופה ולא הצלחתי למצוא תשובה לה מספקת.
לפי הבנתי מעמד הר סיני ונתינת התורה ע"י הבורא זה הבסיס של היהדות שבלעדיו היהדות לא יכולה להתקיים.
כשהייתי צעיר בישיבה עלו לי שאלות בדבר מעמד הר סיני אם הוא היה או לא היה. בחיפושיי מצאתי כמה וכמה תשובות שדיי סיפקו אותי, דעתי נחה ויכולתי להתקדם יחסית בשקט לשאר השאלות שהיו לי ביהדות.
בין התשובות שמצאתי היו:
1. טיעון ההתגלות ההמונית הממושכת
2. ‏הובטח שהתגלות המונית לא תחזור על עצמה
3. טיעון העד/המסורת מאב לבן
4. ‏טיעון ההכבדה, שקיבלו על עצמם מצוות לא הגיוניות
5. ‏טיעון ההשתלה, שלא ניתן היה להשתיל את סיפורי התורה בדורות מאוחרים יותר
6. ‏שינון בלתי פוסק של מצוות התורה (מצוות ת"ת) לאורך הדורות

לאחרונה התעניינתי בשיטה המדעית וגיליתי שיטה להגיע למסקנות כמה שיותר נכונות ע"י הבנה של כשלים לוגיים והטיות קוגניטיביות, ופתאום הצלחתי לזהות את כל הכשלים בטענות הנ"ל (טיעון מעגלי, אד פופולום, טיעון מהעדר דמיון, הכללה חפוזה, דיכוטומיה כוזבת, איש קש ועוד..).
(נוכל להרחיב על הכשלים בהמשך)
ובמיוחד לאור אמת המידה של קרל סייגן שטען ובצדק שטענות יוצאות דופן צריכות ראיות יוצאות דופן.
דהיינו אם אטען שיש לי מסך 40 אינץ בבית, אז ככל הנראה לא תהיה לל סיבה לא להאמין לי. אבל אם אטען שיש לי מסך 2000 אינץ בבית תרצה כמובן לראות איזושהיא בדל של ראיה שבכלל מייצרים טלוויזיות בגודל כזה.
ומכיוון שבמעמד הר סיני רוצים לא רק להוכיח התאספות אנושית וקבלת תורה אלא גם הופעה מטא פיזית של אלוקים ושהוא דיבר לעם ישראל, ובנוסף גם מצווה עלינו לעשות או להתרחק מדברים, אז הראיות צריכות להיות הרבה הרבה יותר חזקות ממקרה טבעי.
התשובה היחידה שהצלחתי למצוא על הטענה שלי היא שאילו מעמד הר סיני היה מועבר בידיעה גמורה מדור לדור אז לא היתה לנו בחירה, מכיוון שאז עצם מציאות ה' ואמיתות התורה היו ברורים לנו כשמש ולא היינו יכולים לפעול נגד או לעשות עבירות. ואת זה ה' לא רצה.

התשובה הזו לא מחזיקה מים מכיוון שאפילו בתנ"ך עצמו עם ישראל גם לאחר מה שראו בקריעת ים סוף וגם מיד לאחר מתן תורה והתגלות אלוקית חטא כמה וכמה חטאים.

אבל בתכלס השאלה הגדולה ביותר שלי בנושא הזה זה היא על אלוקים.
איך ייתכן שהוא יכול לבוא אלינו בטענות אם אנו חוטאים או לשפוט את ההתנהגות שלנו לגן עדן או גהינום ולעולם הבא אם הראיות למעמד הר סיני הן ראיות כ"כ חלשות???
האם הוא רצה שנסתמך על אמונה ללא ראיות טובות או סתם תחושות בנוגע להחלטה אולי הכי חשובה בחיים שלנו ולתכלית העולם??
ואם תשאל אותי: אז איזו ראיה תרצה לקבל שתאמין שהיה מעמד הר סיני? אענה לך שה' יודע יותר טוב מכולנו מה יוכל לספק אותנו וייתן לנו להאמין בנכונות מעמד הר סיני.
 
 

ובנוסף למעמד הר סיני.. השאלה הזו חלה גם על השיטה עצמה של קביעת ההלכה ביהדות, שסובלת מבעיה רצינית ביותר שנקראת פנייה לסמכות.
למשל: רב א' טוען שללכת לצבא זה יהרג ואל יעבור ורב ב' טוען שזו מצווה מדאורייתא שחובה לעשותה. כל אחד מהם יכול להביא אין ספור ראיות וטענות לנכונות דעתו, אך אמת יש רק אחת, ואף אחד מהם לא יכול באמת להוכיח שדווקא הוא הצודק ולא הרב השני.
א"כ כל מה שאנו מקשיבים לרב מסויים ולא לרב אחר זה בגלל פנייה לסמכות, דהיינו שאנו מאמינים לו וסומכים עליו שהוא מבין ושהוא באמת הצודק.
וכפי שאתה בודאי יודע שפניה לסמכות זה כשל לוגי שפעם יכול להוביל אותך לאמת ופעם אחרת לא.
הדוגמא שהבאתי זו רק דוגמא עכשווית, אך השאלה שלי היא גם על התנאים/אמוראים ואולי אפילו על קודמים מהם…
וכאן חוזרת השאלה שלי..
איך ייתכן שהוא יכול לבוא אלינו בטענות אם אנו חוטאים או לשפוט את ההתנהגות שלנו לגן עדן או גהינום ולעולם הבא אם אפילו הראיות של מורי הדרך מטעמו להצדקת דעתם הן ראיות כ"כ חלשות???
האם הוא רצה שנסתמך על אמונה ללא ראיות טובות או סתם תחושות בנוגע להחלטה אולי הכי חשובה בחיים שלנו ולתכלית העולם??
 
 
אני מצטער על האריכות. אבל מאוד מעניין אותי מה דעתך על הנושא, אני באמת מקווה שאולי תצליח להאיר את עיני לדברים שלא שמתי לב אליהם 🙂

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 11 חודשים

שלום רב.
דעתי על הנושא מפורטת בספרי המצוי הראשון. העניין הזה נמצא בשיחה החמישית, אבל אני מסביר שם שאי אפשר לנתק את הדיון הזה מאמונה באלוהים כשלעצמה (ארבע השיחות הקודמות). לכן איני רואה טעם להיכנס לכל מיני טיעונים מהסוג הזה שהבאת. תוכל לקרוא בספר שם.
לדוגמה, אתה מניח שהטענה שהיה מעמד כזה היא חזקה ולכן דורשת ראיות חזקות. לדעתי ההיפך הוא הנכון. לומר שהעולם נוצר מעצמו ואלוהים לא רוצה ממנו כלום זו טענה חזקה מאד, ולא הייתי מקבל אותה ללא ראיות. אבל על כך תוכל לקרוא בספרי הנ"ל.
בשורה התחתונה לא מדובר בהוכחות לוגיות אלא בהתרשמות כללית. לכן כל הכשלים שמנית כאן אינם רלוונטיים, שכן כמעט כל טיעון יומיומי שאינו הוכחה לוגית סובל מהם. אגב, בעבר התחלתי לחבר ספר על כשלים, עד שהתברר לנו שהכשלים הללו אינם כשלים בכלל. בלוגיקה המונח כשל משמש כדי להצביע על כך שהטיעון/הוכחה אינם תקפים לוגית. אבל אם מחפשים אמיתיות ולא תקפות לוגית אין לזה הרבה משמעות.
מה שאתה מכנה "השיטה המדעית" הוא הבל ורעות רוח. ואת זה אני אומר לך כמי שעוסק בה לא מעט. זהו שימוש בכלים בלתי רלוונטיים בצורות לא רלוונטיות. בדרך כלל אלו שמרבים לעשות שימוש בכלים הללו נופלים בכשלים לא פחות גדולים מאלו שהם מבקרים. חשוב על אדם שאתה פוגש ברחוב ושואל אותו כיצד להגיע למקום פלוני, או סתם מה השעה. האם תקבל את טענתו? אין כאן פנייה לסמכות? ובכלל, מי אמר לך שהוא לא שקרן, או סתם מבולבל? לא הייתי מציע לך לברר מה השעה או דרך הגעה כלשהי ב"שיטה המדעית".
הפנייה לרב אינה כשל, בדיוק כמו שפנייה לכל מומחה אחר, רופא או משפטן, אינה כשל. אם אתה מתמצא בהלכה כמובן תוכל להחליט לבד. אם לא – אתה הולך למומחה. השימוש במערכת המושגים של כשלים וכדומה בהקשרים כאלה הוא בעצמו כושל ומופרך לגמרי.

א' הגיב לפני 11 חודשים

ואוו! תשובה נפלאה!

השאר תגובה

Back to top button