מעמד הר סיני ופניה לסמכות בהלכה

יש לי שאלה עקרונית על היהדות ומעמד הר סיני שבוערת בי כבר תקופה ולא הצלחתי למצוא תשובה לה מספקת.
לפי הבנתי מעמד הר סיני ונתינת התורה ע"י הבורא זה הבסיס של היהדות שבלעדיו היהדות לא יכולה להתקיים.
כשהייתי צעיר בישיבה עלו לי שאלות בדבר מעמד הר סיני אם הוא היה או לא היה. בחיפושיי מצאתי כמה וכמה תשובות שדיי סיפקו אותי, דעתי נחה ויכולתי להתקדם יחסית בשקט לשאר השאלות שהיו לי ביהדות.
בין התשובות שמצאתי היו:
1. טיעון ההתגלות ההמונית הממושכת
2. ‏הובטח שהתגלות המונית לא תחזור על עצמה
3. טיעון העד/המסורת מאב לבן
4. ‏טיעון ההכבדה, שקיבלו על עצמם מצוות לא הגיוניות
5. ‏טיעון ההשתלה, שלא ניתן היה להשתיל את סיפורי התורה בדורות מאוחרים יותר
6. ‏שינון בלתי פוסק של מצוות התורה (מצוות ת"ת) לאורך הדורות

לאחרונה התעניינתי בשיטה המדעית וגיליתי שיטה להגיע למסקנות כמה שיותר נכונות ע"י הבנה של כשלים לוגיים והטיות קוגניטיביות, ופתאום הצלחתי לזהות את כל הכשלים בטענות הנ"ל (טיעון מעגלי, אד פופולום, טיעון מהעדר דמיון, הכללה חפוזה, דיכוטומיה כוזבת, איש קש ועוד..).
(נוכל להרחיב על הכשלים בהמשך)
ובמיוחד לאור אמת המידה של קרל סייגן שטען ובצדק שטענות יוצאות דופן צריכות ראיות יוצאות דופן.
דהיינו אם אטען שיש לי מסך 40 אינץ בבית, אז ככל הנראה לא תהיה לל סיבה לא להאמין לי. אבל אם אטען שיש לי מסך 2000 אינץ בבית תרצה כמובן לראות איזושהיא בדל של ראיה שבכלל מייצרים טלוויזיות בגודל כזה.
ומכיוון שבמעמד הר סיני רוצים לא רק להוכיח התאספות אנושית וקבלת תורה אלא גם הופעה מטא פיזית של אלוקים ושהוא דיבר לעם ישראל, ובנוסף גם מצווה עלינו לעשות או להתרחק מדברים, אז הראיות צריכות להיות הרבה הרבה יותר חזקות ממקרה טבעי.
התשובה היחידה שהצלחתי למצוא על הטענה שלי היא שאילו מעמד הר סיני היה מועבר בידיעה גמורה מדור לדור אז לא היתה לנו בחירה, מכיוון שאז עצם מציאות ה' ואמיתות התורה היו ברורים לנו כשמש ולא היינו יכולים לפעול נגד או לעשות עבירות. ואת זה ה' לא רצה.

התשובה הזו לא מחזיקה מים מכיוון שאפילו בתנ"ך עצמו עם ישראל גם לאחר מה שראו בקריעת ים סוף וגם מיד לאחר מתן תורה והתגלות אלוקית חטא כמה וכמה חטאים.

אבל בתכלס השאלה הגדולה ביותר שלי בנושא הזה זה היא על אלוקים.
איך ייתכן שהוא יכול לבוא אלינו בטענות אם אנו חוטאים או לשפוט את ההתנהגות שלנו לגן עדן או גהינום ולעולם הבא אם הראיות למעמד הר סיני הן ראיות כ"כ חלשות???
האם הוא רצה שנסתמך על אמונה ללא ראיות טובות או סתם תחושות בנוגע להחלטה אולי הכי חשובה בחיים שלנו ולתכלית העולם??
ואם תשאל אותי: אז איזו ראיה תרצה לקבל שתאמין שהיה מעמד הר סיני? אענה לך שה' יודע יותר טוב מכולנו מה יוכל לספק אותנו וייתן לנו להאמין בנכונות מעמד הר סיני.
 
 

ובנוסף למעמד הר סיני.. השאלה הזו חלה גם על השיטה עצמה של קביעת ההלכה ביהדות, שסובלת מבעיה רצינית ביותר שנקראת פנייה לסמכות.
למשל: רב א' טוען שללכת לצבא זה יהרג ואל יעבור ורב ב' טוען שזו מצווה מדאורייתא שחובה לעשותה. כל אחד מהם יכול להביא אין ספור ראיות וטענות לנכונות דעתו, אך אמת יש רק אחת, ואף אחד מהם לא יכול באמת להוכיח שדווקא הוא הצודק ולא הרב השני.
א"כ כל מה שאנו מקשיבים לרב מסויים ולא לרב אחר זה בגלל פנייה לסמכות, דהיינו שאנו מאמינים לו וסומכים עליו שהוא מבין ושהוא באמת הצודק.
וכפי שאתה בודאי יודע שפניה לסמכות זה כשל לוגי שפעם יכול להוביל אותך לאמת ופעם אחרת לא.
הדוגמא שהבאתי זו רק דוגמא עכשווית, אך השאלה שלי היא גם על התנאים/אמוראים ואולי אפילו על קודמים מהם…
וכאן חוזרת השאלה שלי..
איך ייתכן שהוא יכול לבוא אלינו בטענות אם אנו חוטאים או לשפוט את ההתנהגות שלנו לגן עדן או גהינום ולעולם הבא אם אפילו הראיות של מורי הדרך מטעמו להצדקת דעתם הן ראיות כ"כ חלשות???
האם הוא רצה שנסתמך על אמונה ללא ראיות טובות או סתם תחושות בנוגע להחלטה אולי הכי חשובה בחיים שלנו ולתכלית העולם??
 
 
אני מצטער על האריכות. אבל מאוד מעניין אותי מה דעתך על הנושא, אני באמת מקווה שאולי תצליח להאיר את עיני לדברים שלא שמתי לב אליהם 🙂