מ"ע שהזמן גרמא
שלום רב. הרמב"ם (ריש הל' תפילה) כותב שמ"ע להתפלל בכל יום מהתורה, אבל אינה נחשבת למ"ע שהזמן גרמא כי אין לה זמן קבוע מהתורה ולכן נשים חייבות בתפילה. האם "כל יום" לא נחשב זמן קבוע? ואולי יש חובה מהתורה להתפלל (ללא ציון זמן מוגדר), ומניחים שיש חובה כלשהי כדי שהמצווה לא תיעקר מתוכן, והזמן הפשוט הוא לפחות כל יום? כך נראה מהכס"מ שם שאומר שאם נאמר שזה פעם בחיים זה דבר שלא יסבלהו הדעת ולכן ודאי החובה היא בכל יום. אמנם לא ברור לי מדוע לפי זה שוב המצווה לא הופכת להיות זמן גרמא. תודה
לשון "בכל יום" אינו בהכרח שמתחדשת בכל יום אלא שהמצווה היא תמידית. זוהי מצווה תמידית שזמנה אחת ל-24 שעות אבל לא מצווה שמתחדשת בכל יום. לעומת זאת, מצוות תפילין, שגם שם לא ברור האם המצווה כל יום או לא (זכורני מאמר של הרב יצחק מאיר יעבץ על כך). בכל אופן זה ביום ולא בלילה, ולכן הוי זמן גרמא (ויש לדון האם בגלל שמתחדשת כל יום או בגלל שזה תמידי אלא שרק ביום ולא בלילה. וכבר דנו האם אכן בתפילין המצווה מתחדשת בכל יום או לא). בתפילה אין חילוק בין יום ללילה ולכן אינו זמן גרמא. וכעין זה החילוק שעושה הגמרא (סוכה מה ע"ב) בין אתרוג לסוכה שמפסקי לילות מימים והוי כשבעה חיובים.
וכעין זה יש לדון במצוות התמידין והקטורת האם מתחדשות בכל יום או שהן תמידיות אלא שזמנן בבוקר ובערב. וכן לגבי ק"ש, שהשאג"א כתב בשיטת הכס"מ שהיא זמ"ג מפני שיש מצוה אחת בבוקר ואחת בערב, ומשמע שאם היתה כאן מצווה אחת מתמשכת על שני הזמנים בבוקר ובערב לא היה כאן זמ"ג (בהנחה שהזמנים ביום הם רק מדרבנן, כשיטת הכס"מ).
האם מתחדשת = התבטלה וכעת מתחיל חיוב חדש (בדגש על ה"התבטלה")?
אם לא, לא מובן לי ההבדל בין מצווה שזמנה אחת ל-24 שעות למצווה שמתחדשת כל יום.
התבטלה = נגמר זמן החיוב (ללא קשר למעשי האדם)
אפשר שהיא מתחדשת כל 24 שעות כמצווה חדשה ואפשר שהיא מצווה אחת מתמשכת שגדרה הוא לעשות אותה כל 24 שעות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer