משיחיות ? שקר ?

וואו.
יישר כח

הערה קטנה.
במברגר בעיקר חיפש ללגלג על חבד. את זה עשה נפלא ובזה מסיים את הספר.
הציונות ניסה קצת להזיק דרך הילוכו. ניכר שלא השקיע בזה ולו מאית ממה שהשקיע בחבד. והתוצאות בהתאם.

עוד אפס' משהו.
לרמב"ם המשיח לא נדרש לניסים. מצד שני הוא נביא קרוב בנבואתו למשה. וכנביא כן צריך לעשות מופתים. אז הוא כן צריך לחולל מופתים ? אז איך קובע שלא נדרש למופתים ?

בחינתו דל המשיח היא דרך סימני הגאולה ולא ניסים ספציפיים שהוא יעשה. אם הוא הצליח, איגלאי מילתא למפרע שהוא המשיח. את צידה השני של המטבע תראה במאמר הנ"ל: הקביעה שהמשיח כלשהו הוא משיח שקר היא במקרים רבים על סמך זה שהוא לא הצליח (כמו בר כוכבא).

מחילה. נראה לי שכב' הרב לא ענה לשאלתי עד כמה שאני יורד לסוף דעתך.
אם הוא יהיה נביא ונבחן במופתים הרי שיעשה מופתים. אם כן כיצד אומר הרמב"ם שלא מחויב שיעשה ניסים ?
נכון שמדין משיח הוא לא חייב לעשות ניסים.
אבל מדין משיח הוא חייב להיות נביא. ומדיני נביא שנבחן במופתים. אם כן יהיה חייב לעשות מופתים…?

בס"ד ב"ך בסיון תשא"ף

לרוח אפנו – שלום רב,

דברי הרמב"ם בהלכות מלכים מתארים כמה שלבים:

השלב הראשון הוא 'בחזקת משיח', וכאן אין צריך לדעת הרמב"ם שיעשה מופתים, אלא שיהיה מלך מבית דוד, העוסק בתורה ובמצוות, נלחם מלחמות ה' וכופה את ישראל לילך בדרכי התורה ולהחזיק בדקה.

השלב השני, אחר שקיבץ נדחי ישראל ובנה את בית המקדש – 'הרי זה משיח בוודאי'. ויש לנו וודאות שהוא המשיח שעליו נתנבאו הנביאים.

השלב השלישי, הוא 'הנה ישכיל עבדי ירום וגבה ונשא מאד'. בשלב זה זוכה מלך המשיח לחכה כשלמה ולנבואה קרוב לדרגתו של משה, ואז הוא מתקן את העולם כולו לדעת את ה' וללכת בדרכיו.

נראה שהמדרגות הגבוהות אליהן יזכה המשיח בשיא דרכו – אינן מכוחו הוא, שהרי לא היו בו מתחילה. נראה שהמשיח זוכה להתעלות לנבואה וחכמה בזכות העם שלגאולתו נאבק ופעל. לא בכדי נקרא משיח ה' 'רוח אפנו', שהרוח המפעמת בו היא רוחו של כלל ישראל (וכעין זה אומר ה רמב"ם על מלך ישראל ש'ליבו הוא ליבם של ישראל').

לגבי השלב הראשון – מי שהיה 'בחזקת משיח' – לא אומר הרמב"ם שהוא ח"ו 'משיח' שקר', אלא אומר הרמב"ם שכיוון שנהרג, נתברר שלא הוא המשיח שעליו נתנבאו הנביאים, אבל 'הרי הוא כשאר מלכי בית דוד הכשרים'.

הרמב"ם בונה את 'דרישות הסף' ל'בחזקת משיח' מבן כוסבא המלך, שלא היה נביא ולא עשה נסים, אלא היה אדם הנאמן לתורה שנלחם לשחרור האומה מידי זרים.

לעומתו מאמץ הראב"ד את גישת החכמים שחלקו על רבי עקיבא, וסברו שמלך המשיח צריך להיות כבר בשלב הראשון 'מורח ודאין', כדברי ישעיהו 'והריחו ביראת ה" (ולדעת הרמב"ם יתקיים 'והריחו…' בשלב השלישי.

לעומת דבריו בהלכות מלכים שמשיח מתחיל את דרכו בדרך טבעית – באיגרת תימן מבהיר הרמב"ם ליהודי תימן' שהאיש שטען ואמר להם שהוא המשיח – אינו המשיח, שכן המשיח האמיתי יוכיח את ייחוסו לבית דוד ע"י המופתים שיעשה.

נראה לענ"ד שאין סתירה בין דבריו במשנה תורה לדבריו ב'אגרת תימן', שכן שם היו 'תרתי לגריעותא' במתיימר להיות משיח: הוא לא פעל להביא ישועה בדרכי הטבע, אלא עורר מיפיות לגאולה נסית. למסלול זה, של 'גואל על טבעי' צריך חכמה ונבואה ויראת שמים גדולה, שלא היו באותו מתיימר.

יתירה מזו, לאיש גם לא היתה עדות\ אמינה על ייחוסו לבית דוד. כשאין עדות על ייחוסו לבית דוד – צריכים אנחנו למופתים שיעידו 'על אמיתת ייחוסו לדוד'

בברכה, נהוראי שרגא אגמי-פסיסוביץ'

אגב, 'משיח ה' נקרא כל מלך ממלכי ישראל הכשרים. כך קורא דוד לשאול 'משיח ה", וכך מקונן ירמיהו על צדקיהו: 'רוח אפנו משיח ה' נלכד בשחיתותם'. אף שנפל בשבי, ממשיך הנביא לכנותו 'רוח אפנו משיח ה', וכפי שאמרו חז"ל שצדקיהו היה צדיק אך לא היה דורו ראוי לגאולה.

רוח, אתה שואל או עונה. כתבתי שמדין נביא הוא יצטרך להיבחן במופתים ומדין משיח לא. ואולי המופצים שיעשה כמשיח (קיבוץ נדחי ישראל וכו') יגלו שהוא גם נביא ויהיה די בזה.