משלוח מנות בפירות שביעית

שו"תקטגוריה: עיון תלמודימשלוח מנות בפירות שביעית
א' שאל לפני 3 שנים

שלו' וברכה לכבוד הגאון הגדול שליט"א!
האם אפשר לקיים מצות משלוח מנות מפירות שביעית [וכבר דנו בזה הפוסקים]. והנה בשביעית (פ"ח מ"ח) תנן: אין מביאין קיני זבין וקיני זבות וקיני יולדות מדמי שביעית.
 ובמשנת יוסף (עמ"ס שביעית שם) הביא מה שפירשו הטעם האיסור, משום דהו"ל פורע חובו מדמי שביעית, כלומר דכל דבר שחייב ליתנו אינו רשאי ליתנו מפירות שביעית, דהרי פורע חובו מדמי שביעית. וכ"ה באמרי יושר (ח"א סי' ק). ולפ"ז כל מצוה שצריך ליתן מנכסיו הו"ל פריעת חוב, וה"ה מצות משלוח מנות, וכדכתב משנת יוסף (ח"א סי' כז). 
אך י"ל לאידך גיסא, דלא מצינו בהך מתניתין אלא מצוה שנשתעבדו נכסיו לזה, דהו"ל חוב על ממונו ופורעו מדמי שביעית, וקיי"ל (קידושין יג, ב) שהאשה שמתה יביאו יורשים עולתה, דשיעבודא דאורייתא, וכן קיי"ל דממשכנין על החטאות, וע"י פירות שביעית מפקיע את שיעבוד הנכסים. אבל מצות משלוח מנות שויא כסתם מצוות אלא שצורת המצוה היא ע"י נתינה לחבירו, י"ל דלא מקרי פורע חוב אלא קיום מצוה.  

  תודה רבה!!

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

לכאורה הסברה נכונה, אלא דיש לדחות דבפורע חובו אינו רק היכא שיש לחברו זכות אצלו אלא גם היכא שיש עליו חובה לתת מממונו שלו (כמו מתן צדקה). והרי קיני זבים גם הוא אינו חוב שיש להקדש זכות לקבל ממנו אלא הוי חובה שלו עצמו כלפי שמיא להביא קן. גם כאן זו מצווה ולא חוב ממש.
שוב חשבתי דיש לדון בזה מדברי הר"ן בקידושין לגבי מקדש בדמי עורלה, דבמשנה שם איתא דהיא מקודשת. והנה, שיטת רש"י בפ"ק דחולין היא שעורלה אינה תופסת את דמיה רק לאחרים אבל למוכר כן תופסת. וכ' הר"ן שלשיטתו מה שקובעת המשנה שהמקדש בדמי ערלה מקודשת אף שלגבי המקדש אין כאן כסף הוא מפני שלגבי האישה יש כאן כסף. חזינן שניתן לקדש אישה בכסף שלא יוצא מהמקדש, כל עוד מתרבה ממונה, וכל עוד המקדש הוא שדואג לזה שיתרבה ממונה של האישה (כעין דין עבד כנעני: הא לך מנה והתקדשי לפלוני). ובפשטות גם למשלוח מנות אין דין שייצא ממנו אלא רק שיגיע ממנו לחברו (וכי אם יברא אדם מזון בשם המפורש ויתנו לחבר לא יצא יד"ח?), ולכן די בזה שמתרבה ממון חברו ולא הוי כפורע חוב שלו (שזה רק היכא דחסר ממונו שלו).

השאר תגובה

Back to top button