משפט אזרחי

בגמרא מובא שבגלל שלא היו שני עדים והתראה הוא אמר שלא יכול להרוג אותו. אבל אתה בעצמך כתבת בספר שלך שבמקביל למשפט הדתי יש משפט אזרחי שניתן וצריך להשתמש בו. למה הוא לא עשה שימוש במשפט האזרחי להרוג את הרוצח?

זה לא קשור לדבריי. כל הפוסקים אומרים שבי"ד מכים ועונשים שלא מן הדין. כך נפסק גם בשו"ע חו"מ. אז תוכל לשאול לפי כולם.
התשובה כנראה נעוצה בשיקולים מקומיים. השאלה האם באותו זמן היה נכון לפעול כך או לא, מכל מיני סיבות.

אפשר לומר שאין הכי נמי אם לא היה בא נחש היה רבי שמעון בן שטח פועל להעניש את הרוצח שלא מן הדין.
ואפשר עוד להציע שרבי שמעון בן שטח לא רצה לפעול בעצמו לענישה של הרוצח הזה בהתאם לסברא בגמרא שבדיני נפשות אין עד נעשה דיין ״דכיון דחזיוהו דקטל נפשא לא מצו חזו ליה זכותא״. וגם למסור לשאר הדיינים חשש כיון שכראש הסנהדרין זה כמו לפתוח בגדול וחוששים כלשון הרמב״ם ״שמא יסמכו השאר על דעתו ולא יראו עצמם כדאים לחלוק עליו״. אמנם הכללים האלו הם דינים דאורייתא (שיצאו מדרשה) אבל הסברא שביסודם היא כללית.