נזקי בור

יוסף שאל לפני 10 חודשים

שלום הרב,
בלומדי מסכת בב"ק ראיתי שחיוב התשלומין בנזקי בור הוא דווקא על בע"ח, שכך נדרש הכתוב: 'שור – ולא אדם, חמור – ולא כלים'. כמו"כ גם בבע"ח קיים צמצום נוסף לחיוב התשלום של חופר הבור, כאשר דווקא אם עומק הבור הוא 10 טפחים ומעלה, אז חייבים על מיתת הבהמה, ובפחות מזה החיוב הוא על נזק בלבד, וכדברי המשנה שם (ה, ה): "אם כן, למה נאמר בור, מה בור שיש בו כדי להמית, עשרה טפחים, אף כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים".
לא ברור לי למה וכיצד ניתן לקבוע מסמרות בעניין זה, הרי זה מאוד תלוי מה היתה המהירות שהבהמה הלכה או רצה, ובאיזה זווית היא נפלה לבור, כמו"כ לא נלקח כאן בחשבון הרוחב של הבור שמשפיע על צורת הנפילה ועוד פרמטרים, ובאופן יותר כללי: למה בכלל לפטור אדם שהניח כזו תקלה חמורה ברה"ר – חפר בור ברשות שאינה שלו – ולא לחייב אותו על פציעה או מוות של אדם ועל חפצים שנשברו או על בהמה שמתה, איזה אינטרס והיגיון יש לפטור אדם כזה מהנזק שגרם באיוולתו, לכאורה זה סותר את ההיגיון והשכל הישר.
גם לא מסתבר בעיניי לומר שזו סתם גזירת הכתוב, כי מה אכפת לקב"ה אם בני אדם יחליטו ביניהם שהגיוני לשלם על מוות של בהמה בפחות בבור שהוא פחות מעשרה טפחים או על נזק של אדם וכלים? מה בכלל צריך להתערב במקרה כזה ולקבוע בו מסמרות?
בנוסף, לא יצוייר שיבואו פרנסי העיר ויחליטו שמהיום בעקבות מקרים רבים של חפירת בורות בעיר, ומקרי מוות חוזרים ונשנים של מוות בהמות  ובנ"א שנפלו לתוכם, מהיום חובה לשלם גם על בור נמוך מ-10 טפחים וגם על אנשים שנפצעו או מתו, האם זה נחשב שהם עושים בניגוד לתורה ?
אשמח לתשובת הרב בעניין
תודה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 10 חודשים

זוהי שאלה טובה מאד.
מפשטי הסוגיות נראה שיש כאן שיעורים מגזיה"כ, אבל זה באמת תמוה. גם לא מובא לזה מקור, ודי ברור שאלו הערכות של חכמי התלמוד. אבל ניתן לראות בהקשרים אחרים שבהם לא מקפידים על כך, למשל אבנו סכינו ומשאו שמונחים ברה"ר (ב"ק ו ע"א) נחשבים כבור. לעניין מה? מה שיעורם? הרי זה לא הורג בהבל (לשיטה שבור להבלו). לכן לדעתי האישית יש ליישם את החלוקות הללו לפי הידע והמציאות שלנו כיום. יש בור שיכול להמית ויש בור שיכול בעיקר להזיק ויש לדון כל אחד מהם לפי מה שהוא. השיעור אינו דווקא ט וי' וגם לא בטוח שזה תלוי רק בעומק הבוקר.
אני לא חושב שזו הגישה הרווחת בפוסקים, אבל זו דעתי.

יוסף הגיב לפני 9 חודשים

שלום הרב ותודה על המענה הקודם,

בהמשך המסכת הנ"ל (פרק ד' מש' ג') מופיעה הלכה האומרת ששור של ישראל שנגח שור של נכרי פטור, ואילו להיפך חייב הנכרי בנזק שלם (גם בשור תם), והגמ' שם מסבירה זאת על פי הפס' המפורסם 'עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים' – דכיון שלא קיבלו עליהם הגויים שבע מצוות בני נוח, או משום שלא רצו לקבל את התורה (למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה) – הקב"ה התיר את ממונם.

עד כמה דין זה תקף לדעת הרב לגויים של ימינו, במידה ויד ישראל הייתה תקיפה כמובן,
וכמו"כ מה הדין בנכרי שכן מקבל עליו שבע מצוות ב"נ האם הוא לא יחול עליו דין מפלה זה, או שזוהי גזירה כללית על הגויים?
אשמח לשמוע את דעת הרב העניין (או להפנותי למאמר שכתבת בנושא)

תודה

mikyab צוות הגיב לפני 9 חודשים

ברור לי שזה לא חל היום, בעקבות מש"כ המאירי שהגוים בימיו (וקו"ח בימינו) גדורים בנימוסי האומות. ראה מאמרי: האם יש עבודה זרה נאורה?

פלא הגיב לפני 9 חודשים

למה זה תלוי בכך שהם גדרוים בנימוסי האומות? סוף כל סוף הם לא קיבלו/מקבלים את שבע מצוות בני נח או את התורה.
ולשיטת שאר הפוסקים, ממה שאתה מבין, מה הדין בנכרי שכן מקבל עליו שבע מצוות ב"נ. האם לא יחול עליו דין מפלה זה, או שזוהי גזירה כללית על הגויים?

תודה.

mikyab צוות הגיב לפני 9 חודשים

המאירי כתב זאת על כל ההבדלים בין יהודים לגויים. ובפרט כתב זאת על הדין הזה עצמו. יש שהבינו שלגויים כיום יש דין גר תושב גם בלי שקיבלו עליהם בפני בי"ד (הרב קוק), אבל איני חושב שצריך להגיע לזה. מהנימוק בגמרא רואים שזה לא חל על גוים גדורים, בפרט או בכלל. ובוודאי כשהחזקה של גוי היא כזאת.

השאר תגובה

Back to top button