ניסוי מבוקר – פתרון לבעיית הסיבתיות?
שלום הרב,
מפורסם הערעור של יום לגבי עקרון הסיבתיות, על כך שלא ניתן לצפות בחושים ביחס הסיבתי ולכל היותר ניתן לראות קדימות זמנית עקבית.
כפי שאני מבין, יום כן מסכים שעקרון הסיבתיות קיים, כך שלכל התרחשות יש סיבה שגרמה לה, אלא שהערעור שלו הוא על קביעה ספציפית שX הוא סיבה לY. קביעה כזו היא לא אמפירית וממילא יום לא מקבל אותה.
מתוך הנחה כזו, האם ניסוי מבוקר, בו מבודדים משתנים ומסלקים הפרעות, ומראים פעם אחר פעם שתופעה X, והיא בלבד, מופיעה לפני תופעה Y, לא מוכיחה בהכרח שX הוא סיבה לY?
הרי חייבת להיות סיבה לY (בהתאם להנחה הנ"ל) ואם אנחנו רואים שרק X מופיע לפניה אז מוכרח שX הוא סיבתו של Y. האם זה לא הופך את הסיבתיות לאמפירית במובן מסוים? ואם לא, למה?
(כמובן שזה לא פותר את הערעור על האינדוקציה)
תודה,
נתן
נתן
אני לא חושב שאתה צודק. יום לא מקבל את היחס הסיבתי כשלעצמו, כי אין לו מקור ניסיוני.
נראה לי קצת קשה להגיד. מה האלטרנטיבה? שדברים קורים ללא סיבה ובצורה אקראית?
סביר יותר שהערעור הוא על קביעות ספציפיות. אבל לא קראתי בתוך דבריו, ובעצם זה לא מאוד חשוב מה הוא באמת אמר. תודה
לא רק לסיבתיות אין הוכחה בטבע. אפילו לרצף ולזהות אין שהם מושגים יותר בסיסיים אין ראיה. הכל נוצר בנפש.
מסך המחשב נותן את האשליה שיש רצף. בפועל אין שום רצף. והתמונה והטקסט שאתה רואה עכשיו סיבתה אינה התמונה שראית בפריים הקודם. אלא. הכל מחושב כל פעם מחדש.
אנחנו יוצרים בטבע נפשנו קישור סיבתי של רצף. במציאות אין כזו סיבתיות. אלא הכל מחושב כל פעם מחדש מתוך הייצוג שיש למחשב שבסוף מתרגם לפיקסלים שמוצגים על מסך שאנחנו מפרשים כטקסט.
והפיתרון הוא שכל המושגים הללו הם מושגים תאורטיים. לא אמפיריים. והמושג התאורטי מדעי של סיבתיות לא עומד בקנה אחד עם המושג הנפשי החושי של סיבתיות. וזה יוצר בלבול.
ניתן לראות את הבלבול הזה בהקשר של הקורונה. הרוב מאמינים ששמירת או אי שמירת ההנחיות הן הסיבה לתחלואה. כשבמציאות זה נגיף הקורונה הבלתי נראה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer