נסיון ואינטואיציה
שלום הרב ומועדים לשמחה,
היתה לי שיחה עם אבי בחג בהקשר של אינטואיציה. אבי פסיכולוג קליני וכשסיפרה לי לו על תקפותה של האינטואיציה הוא ענה שלדעתו האינטואיציה היא תוצר של הניסיון – הוי אומר אני מרגיש שמשהו נכון כי התנסיתי בו בעבר אבל אין זה מדד של אמת. אני גם מרגיש שיש בזה אמת – אני חש משהו מוכר אז אני מקבלו לאור ניסיון העבר.
כשחשבתי על הדברים לא הצלחתי למצוא אינטואיציה שמנותקת מהניסיון – 1+1, קווים מקבילים – הכל אני רואה / מתנסה בו. גם הראיה של הרב בספרו אמת ולא יציב על פתירת תרגיל מתמטי במהירות בלי חשיבה לכאורה לא מניחה את דעתי כי לדעתי ההסבר הפשוט שם הוא שיש לנו חשיבה ״בהילוך מהיר״ לעיתים ולא בריאה חדשה של סינתזה בין הכרה לחשיבה.
אשמח לשמוע מה דעתך.
אריאל
זו הגישה המקובלת, אבל היא מוטעית. אי אפשר ללמוד מהניסיון מאומה ללא תשתית אפריורית. כך למשל הראה יום לגבי הסיבתיות והאינדוקציה. לכן גם מה שאנחנו לומדים מהניסיון מבוסס על עקרונות אפריוריים שקודמים לניסיון.
הרב יש מקום שאתה מרחיב על העניין? זה לא ברור לי עד הסוף – למה מה שיום הראה מראה שיש חובה לתשתית אפריורית (אני מבין שאפריורי = קודם לניסיון)? הוא רק הראה שאין שם וודאות של 100% אבל מהניסיון רואים שיש סיבתיות ושאינדוקציה עובדת
לא זכור לי משהו מיוחד, מעבר לספרי הנ"ל. הוא לא הראה שיאן וודאות אלא שזה חסר שחר. אין שום בסיס להשערת הסיבתיות (ולא שהיא לא בטוחה).
זה נשמע לי תמוהה. כל מה שאנו רואים וחווים מעיד על קשר בין פעולות – נכון שזה לא אומר סיבתיות אבל עיקרון התער של אוקם יחזק את העובדה שיש סיבתיות ולא מלאך או שדון או קשר אחר בין הפעולות….להגיד שזה חסר שחר נשמע לי צעד מרחיק לכת מדי…. אתם לא חושב כך?
וגם אם אתה משוכנע שיום צודק וזה חסר שחר – ההנחות האפרייוריות הללו שאנחנו נולדים איתם – מה מקורם? מבנה מוחי? חלק אלוקה ממעל?
אם זה תמוה בעיניך, פוק חזי לברא. למד את הטיעונים ותראה. קשר אינו סיבתיות. רק כעת הקדשתי לזה סדרת טורים. אתה מעלה אפשרות של מלאך או שדון, אבל כל אלו קשרים סיבתיים. עצם העובדה שיש קשר היא עצמה הנחה אפריורית של התבונה. השדונים או הכוחות הם כבר פעולה אבדוקטיבית של התבונה.
זה חסר שחר אם לא היה להם מקור. הסברתי באריכות בכמה מקומות שלדעתי הקב"V נטע בנו כושר לקלוט תובנות כאלה (אינטואיציה).
הרב תודה. ברשותך כמה הבהרות:
א. ״ זו הגישה המקובלת, אבל היא מוטעית. אי אפשר ללמוד מהניסיון מאומה ללא תשתית אפריורית. כך למשל הראה יום לגבי הסיבתיות והאינדוקציה. לכן גם מה שאנחנו לומדים מהניסיון מבוסס על עקרונות אפריוריים שקודמים לניסיון.״ – מעבר למה שאמרת לי על הסיבתיות שאני מבין שהיא קודמת לניסיון – האם ישנם עוד דברים שתוכל לומר עליהם שהם ״עקרונות אפריוריים שקודמים לניסיון״? (לגבי אינדוקציה לא מבין למה זה קודם לניסיון. זה לוגיקה בסיסית אלא אם כן אתה טוען שכל הלוגיקה בכללותה היא אחד העקרונות הללו).
ב. בכל השיעורים ששמעתי ממך אתה תמיד מנסה לענות לא בשיטת God of the Gaps – האם ההנחה שהאינטואיציה הוא מה׳ זה לא בדיוק זה?
ג. מאיפה באמת מגיעה הלוגיקה? מה מקורה?
ד. למה סביר יותר בעינך להניח שהמוסר הוא אינטואיציה ולא חינוך סביבתי?
ה. אשמח להרחיב ללמוד על יום – האם יש לך הפניות לספרים / מאמרים מומלצים?
תודה על הזמן שאתה מקדיש לטובת הבירורים החשובים הללו.
חג שמח
א. אין קשר בין אינדוקציה ללוגיקה, אלא אם אתה מגדיר אחרת לוגיקה. זו הנחה אפרורית שאין לה שום בסיס לוגי או אחר. סיבתיות ואינדוקציה אלו שתי הדוגמאות של יום לתובנות אפריוריות. התער של אוקאם גם הוא דוגמה (או בעצם אוסף דוגמאות).
ב. הסברתי לא פעם שלא. ראשית מפני שזה GAP מהותי (שלא אמור להיסגר במחקר מדעי, שהרי גם הוא עצמו כפוף לה). מעבר לזה, זהו הסבר הגיוני (אם יש משהו שעובד כנראה משהו יצר אותו) ולכן אין כאן שום גוד אוף גאפס.
ג. הלוגקה לא מגיעה משום מקום. היא פשוט מה שהיא. הסברתי לא פעם שחוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי הטבע או חוקי המדינה. חוקי המדינה או הטבע יכולים היו להיות אחרים. לכן נדרש מחוקק שייתן להן תוקף. חוקי הלוגיקה אינם חוקים, הם נובעים מהדבריםן עצמם. זה שטענה שקולה לעצמה או שאין מצב ששתי טענות הפוכות נכונות (חוק הסתירה) אינם חוקים. זה פשוט תיאור של הדברים עצמם בלי שום תוספת. לכן גם הקב"ה עצמו כפוף להם. תוכל לחפש באתר על חוקי הלוגיקה וחוקי הטבע.
ד. כי זו האינטואיציה שלי (וגם שלך). ראה מבחן התרד בטור 456.
ה. לא זוכר. חפש ברשת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer