נשים וילדים
הרב כותב בספר השלישי על זכויות של נשים וחיובם על ידי ההלכה. הוא אומר שם שגם אם נשים ככלל לא מתאימות לתפקיד מסויים אין שום סיבה לאסור עליהן כי יש כאלה שכן מתאימות.
אפשר לטעון אותו דבר על ילדים. ילדים ככלל לא מתאימים אבל יש כאלה שכן. האם לפי הרב זה יכול להיות סיבה ללהתיר או לחייב ילדים בדברים מסויימים הלכתית?
אם הגיל היה רק סימן ולא סיבה – בהחלט כן. אבל מקובל בהלכה שהפטור של ילדים אינו תלוי בבגרות הנפשית והמנטלית שלהם. אם אתה מערער על כך, זה טיעון לגמרי לגיטימי שטעון דיון.
מעבר לזה, לגבי נשים אני מדבר על משהו שההלכה לא אוסרת עליהם אלא רק לא מקובל לתת להם. אבל כשיש איסור יש לדון בגדרו, וכנ"ל.
ברור שיש ילדים שיש להם יכולות ומתפקדים כמו מבוגרים, ובכל זאת ההלכה עושה פה הכללה ולא מחייבת אותם בדברים מסויימים וגם לא נותנת להם זכויות הלכתיות מלאות. השאלה היא מה השוני בין המקרים שאומר שאצל נשים זה זוקק שינוי ואצל הילדים לא. נראלי ברור שצריך להשאיר את הדינים של הילדים אותו דבר, השאלה היא על הנשים. (ובלי קשר, אם אומרים בקלות שיש לשנות את ההלכה כלפי נשים כיוון שלא כולן לא מעורבות אז אותו דין צריך להיות גם בנוגע לילדים. זה נשמע לי פחות מסתבר משום מה).
הסברתי שלגבי נשים השאלות אינן הלכתיות. האם ללמוד תורה או לא זו מדיניות ולא הלכה. לגבי מצוות עשה שהזמן גרמן באמת זהו מצב שונה ויש לדון בו לגופו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer