סטטיסטיקה ומסקנות שגויות
בתקופה האחרונה, מאז שפרצה אלינו בסערה מגפת הקורונה, נשמעו קולות של סטטיסטיקאים רבים המציגים מודלים וחיזויים שונים בתכלית, רובם טעו לפחות בזירה הישראלית.. רציתי לשאול שאלה קצת יומרנית, ונניח רגע למספרים. כיון שסטטיסטיקה היא מדע מדויק (קרוב ככל האפשר), לכאורה היה מקום לצפות להתאמה גבוהה בין הדעות או לפחות ביכולת לחזות את ההתפתחות, האם הכשל שלהם היה בחישוב הסטטיסטי הטהור או בהנחות שאיתם הם השתמשו לבניית המודלים שלהם? אפשר להציג את השאלה הזו באופן כללי יותר, האם הסטטיסטיקה היא כלי מוגבל מכיון שהוא נשען על הנחות רבות שעליהן נשען החוקר או שהחוקר הוא זה שמתקשה לבצע את המלאכה המסובכת הזו בצורה נבונה?
הסטטיסטיקה אינה מתמטיקה. זו טעות נפוצה. יש כלים מתמטיים שבהם משתמשים, אבל כלים כאלה משמשים בתחומים רבים. עיקרם של תחומים מדעיים אינו המתמטיקה אלא ההנחות שעליהן מפעילים את הכלים המתמטיים. יש הרבה כאלה, והתוצאות תלויות בהן חזק מאד כמובן.
אגב, ובלי קשר, אני לא יודע אם אתה צודק שהסטטיסטיקאים כל כך טעו.
איזו טעות ראית בחיזויים?
התחזיות הן ש 0.2%-0.5% מהנדבקים מתים.
בזכות הסגרים לא נדבקו הרבה. אז לא מתו הרבה.
היה הרבה טעויות למשל.. ביבי אמר בתחילת הקורונה (12.3) שיש 3-4% תמותה בעולם אמנם באתרhttps://www.worldometers.info/coronavirus/ פורסמו נתונים אחרים על פי החישוב שלי זה מתחלק בין אנשים שחישבנו את אחוזי המתים ביחס למחלימים או שבדקו ביחס לכמות החולים (לדעתי ברור שהשבון אמור ליהות לפי מחלימים, דלא כביבי)
לא הבנתי מה בכך שהסטטיסטיקה אינה מתמטיקה, מכל מקום היא תלויה במשתנים שאותם החוקר מנסה לבדוק ושלהם הוא מייחס חשיבות.. כשלים לוגיים בהנחות, ובאנלוגיות שהחוקר מנסה לעשות בין ממצאיו לנושא הרלוונטי, עלולים להאפיל על ההסקה הסטטיסטית המדויקת שהחוקר הציג. ריבוי הדעות בסטטיסטיקה (שאמורה להיות די מדויקת) מגלים על פערים בלוגיקה ותפיסת המציאות. לא כך?
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5724717,00.html
כתבה שמראה (באופן כללי משהו) את הפערים הגדולים בין התחזיות הקודרות בישראל, המציאות האחרת, והיעילות הלא ברורה של הסגר.. כלומר בהנחה שהסגר לא הפקטור כאן אז התחזיות שדברו על 10000 מתים בישראל קצת פספסו בכמה נקודות
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer