סמבטיון. מה זה ?

שו"תקטגוריה: פילוסופיהסמבטיון. מה זה ?
כי לעולם חסדו שאל לפני 3 שנים

סמבטיון. יש דבר כזה ? היה ?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

לא יודע אבל לא  נראה לי.

כל"ח הגיב לפני 3 שנים

הגמ' מביאה וויכוח בין חכם מישראל לחכם מאומות העולם. ומביא את סמבטיון כראיה…
משמע שהיה ידוע גם לגויים בעת ההיא שיש דבר כזה ?
וגם הסיפור על האקדמות של שבועות סיפור שלא היה ?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

אין לי מושג. לא לגבי סמבטיון (זו יכולה להיות אגדה, ואולי אפילו בימיהם הייתה אגדה כזאת) וגם לגבי אקדמות. ראה רמב"ם בהקדמת פיהמ"ש לגבי שלוש כתות בהבנת האגדות.

אהרון הגיב לפני 3 שנים

הסיפור לגבי האקדמות מוזר ומופרך בגלל הרבה סיבות, לא רק בגלל הסמבטיון.

בס"ד כ"ג בסיון תשא"ף

כבר נתקלנו בימי חלדנו בסיפורים הזויים הרבה יותר מאשר נהר הנח בשבת. מספרים על מדינה בדרום מערב אסיה שבה היו נערכות בחירות כלליות אחת לחתי שנה! ובאותה מדינה היו ע"פ הסיפורים פולייקאים שבעיניהם לא היה ראש הממשלה ימני מספיק, ולכן הקימו ממשלה עם השמאל הקיצוני והערבים! כנראה שהחום במזרח התיכון משפיע על הילידים לדמיין דברים הזויים 🙂

לגבי הסמבטיון מצאנו גם בספרות הרומית מהמאה הראשונה לספירה. פליניוס הזקן מספר על נהר ביהודה השוצף בימות החול ונח בשבת. לעומתו מספר יוספוס על נהר בהרי הלבנון הנח כל ימות השבוע וזורם בשצף ביום השבת (ראו בויקיפדיה וב'אנציקלופדיה יהודית – דעת', ערך' סמבטיון', שם מובאות שמועות מעין אלה גם ממקומות אחרים ובתקופות שונות.

הנהר שמתאר יוספוס – הנח כל השבוע וזורם בשבת – יכול להתיישב עם התופעה של 'מעיין פועם', שמוצאו מחלל קרסטי שבו נקווים המים במשך זמן עד שהם עוברים את 'מפלס הפעימה' ואז הם מתפרצים בבת אחת החוצה. מעיינות מסוג זה הם 'עין פועם' שבנחל עמוד, ו'עין מבוע' שבנחל פרת. אף הגיחון היה 'פועם' עד קרוב לימינו עד שהפך (מסיבות של שינויים הידרולוגיים ואולי טקטוניים) למעיין רציף.

כך שייתכן שהנהר שמתאר יוספוס בהרי הלבנון יצא ממעיין פועם, שהיה מתמלא במשך שישה ימים ופורץ החוצה ביום השביעי, כך שיש היתכנות טבעית לתיאור. פליניוס פעל ברומא, בגרמניה ובגאליה, כך שעדותו על יהודה היא בבחינת 'שמועה רחוקה', בעוד שיוספוס הוא בן הארץ, ועדותו על טיטוס שעבר ליד נהר כזה בעוברו בהרי הלבנון היא 'שמועה קרובה'

לדעת החוקר יחיאל שבי, היה נהר המבטיון במערב אפגניסטאן, לשם הוגלו בני עשרת השבטים. להשערתו, שביתו של הנהר בשבת נבעה משליטתם של הגולים, ששבתו בשבת ולכן סגרו את מעברי הנהר ביום השבת.

בברכה, נהוראי שרגא אגמי-פסיסוביץ'

ואולי הסמבטיון הוא באתרא הדין, שבימות החול הוא שוצף וקוצף, בעוד שבשבת הוא 'נח כעם סגל, ישבתו וישקוטו' 🙂

השאר תגובה

Back to top button