ספקנות פילוסופית

אבל הרב הוא בעל הספר איך להיות אלוהים.
כמדומני גם הרב הפנה לא פעם לאתר שלו (כי יש באתרו ספרייה של ר' נחמן וכשהרב ציטט לא פעם אז שלח קישור לאתרו, אם כי הוא חושב שר' נחמן צדיק האמת- למעשה היה והורה לכפור).
כמו כן, הוא נחשב כגורו אינטרנטי.

הקשבתי לו כמה פעמים ולא ברור מה הוא מדבר

הרב , אני מבין את דבריו רק שהעליתי אותם כדי להישאר נאמן למקור ועל מנת לא לצטט באופן שגוי .

וזה הצלת נפשות כי הוא שולל את היהדות בפרט ותפיסת עולם ערכית באופן כללי .

אשמח לקבל את דעתך הרב

למשל יש מאמר שבו הוא מבקר את דקארט

תכנים חברים ספרים יעוץ 📞
אני חושב משמע אני קיים (רנה דקארט) – האומנם? ואולי? ואם כן אז? מהי האמת המלאה? – שינה – חלומות – מודעות עצמית – דמיון – מציאות – לוגיקה – פילוסופיה
⭐מועדפים📝הערות
💎 מאת: אליעד כהן יעוץ בשיטת EIP
אני חושב משמע אני קיים (רנה דקארט). האם זאת באמת האמת? מהי האמת האמיתית?

.
אני חושב משמע:

1 – משהו כלשהו קיים = קיימת מציאות כלשהי = קיימת ישות כלשהי.

2 – קיים מישהו שחושב את ה"אני" = האדם החושב את המחשבה.

.
3 – קיים משהו כלשהו שחושבים אותו כ"אני" = הדבר שנמצא בתוך המחשבה של החושב.

4 – קיימת מחשבה כלשהי שמקשרת את החושב את ה"אני" לבין ה"אני" שהוא חושב עליו = המחשבה עצמה.

לפני שנדון במהות האמיתית של השאלה ובתשובה האמיתית שלה, לפני כן נציג מספר שאלות למחשבה.

.
כללי:

האם תינוק חושב אני? האם תינוק מודע לעצמו? האם תינוק בבטן אימו חושב על "אני"?
האם בעלי חיים חושבים "אני" ומודעים לעצמם? האם צמחים מודעים לעצם קיומם? והאם הדומם מודע לעצמו?

.
* האם זה שהדומם שותק ואינו מתלונן על דבר, האם זה הופך אותו לחסר מודעות עצמית?

האם יתכן שרובוט חושב "אני"? האם יתכן מהצד השני שאדם יאמר "אני", אך ירגיש כמו רובוט שאומר "אני"?
האם אדם שהיה גדל לבדו במדבר ללא בני אדם, האם הוא היה חושב "אני"?

.
* האם תינוק שלא היו מלמדים אותו על ה"אני" שלו, האם הוא היה חושב שיש הבדל בין "אני" לבין "אתה"?

מה בעצם מאפיין את ידיעתו של האדם את ה"אני" שלו, מאשר את ידיעתו כל ידיעה אחרת כגון "שולחן" וכיו"ב?
מה הופך את הידיעה של ה"אני" לשונה משאר כל הידיעות כולן?

.
* מהי מהותו של אותו ה"אני" הזה שחושב "אני"?

האם ה"אני" מסוגל בכלל להבין את מהות ה"אני"? כדי להבין משהו צריך להכניס אותו לתוך מחשבה. המחשבה נמצאת עצמה בתוך האני. האם האני יכול להיכנס כולו אל תוך עצמו ולהבין את מהות עצמו בשלמות?
האם ניתן להבין מהו "אני" בלי להבין את מהותו בשלמות?

.
עולם החלומות והשינה:

האם בשעת שינה ה"אני" נמצא בעולם שבתוך החלום או בעולם שמחוץ לחלום?
האם מצידו של ה"אני" יש הבדל כלשהו בין החלום תוך כדי החלום, לבין העולם כאשר האדם בעולם?

.
* האם ה"אני" חווה את החלום אחרת מאשר את העולם? (כאשר האדם בשעת חלום יודע שהוא בחלום, ממילא זה לא נחשב שהוא בחלום מלא. השאלה היא לגבי חלום מלא שבו האדם אינו יודע שהוא חולם).

כאשר האדם מתעורר בתוך חלום, דהיינו, מתעורר מחלום בתוך חלום, אל חלום ברמה כלשהי, האם הוא יכול לדעת שהוא אכן ער / או עדיין ישן וחולם?

בחירה חופשית בחלום:

.
* האם יש לאדם בחירה חופשית בחלום?

האם האדם בוחר על מה לחלום תוך כדי חלום? (חלום בהקיץ / חלום צלול = דמיון מודרך של האדם לעצמו שונה מ: חלום מלא).
האם אדם יכול לבחור להתעורר מחלום כאשר מתחשק לו?

.
* מה יכול לעשות אדם ישן שרוצה להתעורר מחלום ואינו מסוגל לעשות זאת?

מודעות עצמית בחלום:

האם האנשים שבחלום מודעים לעצמם?

.
* האם כאשר האנשים שבחלום אומרים "אני" ובוחרים בחירות כלשהן, האם הם מודעים לעצמם?

האם האדם החולם, הוא זה שבוחר כיצד האנשים שבחלום יפעלו, או שמא יש להם בחירה חופשית עצמאית?
האם יתכן שכאשר האדם מתעורר מחלום, האנשים שבתוך החלום מתאבלים עליו, כי הוא מת?

.
* האם יתכן כי כאשר האדם מתעורר מחלום, הוא בעצם גורם לאנשים שבחלום למות?

ובצורה הכללית יותר:

האם מחשבה יכולה לחשוב על עצמה?

.
* האם דמיון יכול לדמיין את עצמו?

האם העולם חושב על עצמו? אם כן, איזה חלק בדיוק חושב על עצמו, האטום הקטן או החיבור שלו לאבן גדולה?
האם האוויר חושב על עצמו? האם כל האוויר שיש בעולם חושב על עצמו כעל דבר אחד שנמצא בכל מקום?

.
* מאחר שיש רמות עומק שונות של המציאות, החל מהצורה החיצונית ביותר ועד הרמה הפנימית של האטומים / קוונטים וכיו"ב, האם יתכן שכל רמה מודעת לעצמה באופן נפרד?

כאשר האדם חולם חלום, האם בעצם קיימים שני "אני", זה שבתוך החלום, וזה שמחוץ לחלום שאם יקראו בשמו הוא יעיר את ה"אני" שבתוך החלום ויאחד אותו עם עצמו?
האם דמות בסרט מצויר יכולה לחשוב על עצמה?

.
* האם כאשר דמות מצוירת אומרת "אני", האם היא באמת מודעת לעצמה?

האם יש הבדל מהותי בין האנשים שבחלום לבין שאר הדומם / צומח / בעלי חיים שבחלום? והאם ומדוע יש הבדל כזה בעולם שמחוץ לחלום?
האם כאשר האדם חולם בהקיץ על מישהו אחר שעושה פעולה כלשהי, האם הוא בעצם יוצר ישות שמודעת לכך שהיא עושה את מה שחושבים שהיא חושבת / עושה?

.
ועכשיו נעבור לעצם העניין של אני חושב משמע אני קיים.

מי שיתבונן בכל השאלות הנ"ל, מבין מיד כי אני חושב משמע אני קיים, עדיין לא עונה על כל השאלות הנ"ל.

זה שאני חושב זה אומר ש: משהו בוודאות קיים + שמישהו חושב + שקיים משהו שחושבים עליו + שקיימת מחשבה כלשהי.

.
* אך האם יתכן שמישהו חושב את כל העולמות כולם?

כאשר האדם ישן, כל המקום כולו שנמצא בתוך המחשבה שלו.

האם יתכן כי גם כל מימד המקום כולו נמצא בתוך מחשבה של מישהו אחר?

.
* האם יתכן שמישהו חושב את כל מה שקורה?

האם דג מסוגל לדמיין את הים שבו הוא שוחה?
האם דמות מצוירת מסוגלת להבין את המהות של זה שמצייר אותה?

.
* האם האצבע של האדם מסוגלת להיות מודעת לקיומו של הגוף כולו?

האם האצבע של האדם מסוגלת להיות מודעת לקיומה של המחשבה שיש לאדם?

וכמובן, מהי האמת? כיצד ניתן לדעת אותה? ומה זה בכלל משנה פרקטית?

.
אז בטרם ניגש להבנת האמת, נסביר מדוע ידיעת האמת היא קריטית?

ידיעת האמת קריטית, משום שהיא חוסכת עימותים מיותרים / סבל וייסורים.

כל הצרות כולן נובעות מכך שהאדם אינו יודע את מקומו, את האלטרנטיבות שלו, ואת המהות האמיתית שלו.

.
כאשר האדם מודע ומבין באמת את המהות של המציאות, ממילא נחסכים ממנו כל העימותים / קונפליקטים וממילא הוא נהנה מהמציאות.

כאשר האצבע מבינה את השכל של האדם ומסוגלת להתחבר אליו, ממילא היא מתמזגת עם האדם, נמצאת איתו בהרמוניה, מבטלת את הישות העצמאית שלה לישות שמעליה, רוצה בדיוק את הרצון שאותו רוצה השכל שמעליה = אושר.

אך אם האצבע חושבת שהיא ישות עצמאית מהגוף, על ידי זה נוצרות צרות וכולי.

.
כך גם אצל האדם.

כל הרע כולו נוצר אך ורק בגלל ה"אני" הנפרד של האדם משאר הדברים שבמציאות.

ה"אני" רוצה את מה שאין במציאות כרגע. ה"אני" מפחד מהמציאות. ה"אני" מרגיש לא מחובר למציאות. ה"אני" נאבק במציאות.

.
לעומת זאת, הרמוניה = האדם היה מרגיש כלפי ה"אני" שלו בדיוק מה שהוא מרגיש כלפי דברים אחרים = שלמות.

כך שידיעת האמת לגבי ה"אני", היא קריטית ביותר.

אז מה היא האמת? מהו באמת ה"אני"?

.
אז כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, אמת בלתי תלויה היא כזו שאינה סותרת דבר, ומשום כך ההסבר הבא אינו סותר דבר, אלא מסביר כל דבר.

מי שיתבונן בעניין בצורה פשוטה, יראה כי האמת ממש פשוטה להבנה ומתבקשת מאליה.

האמת אינה שוללת את קיומו של דבר, אלא מסבירה את קיומם של כל הדברים.

.
אז מהי האמת האמיתית?

האמת היא שהמהות של המציאות שהיא אחת, היא זו שמהווה את כל הדברים כולם.

המהות של המציאות = הרובד הפנימי ביותר של המציאות, שאינו משתנה בשום צורה חיצונית של המציאות.

.
המהות של המציאות = הדבר שנמצא בכל מקום ובכל זמן באופן שווה.

המהות של המציאות = הדבר שמהווה בכל רגע את ציר הזמן ובכל מקום את מימד המקום.

המהות של המציאות = השורש של המציאות = הסיבה של כל הסיבות / הסיבה הראשונה = הרצון שממנו נובעים כל הרצונות / הרצון הראשון = השורש של כל המחשבות / רגשות וכולי.

.
המהות של המציאות = הדבר היחיד שתמיד קיים ושקיומו אינו תלוי בדבר.

מהי מהותה של המציאות? מהי המהות הזאת שמהווה את הכל? זה כבר עניין אחר, אך המהות של המציאות מהווה את הכל.

גם ה"אני" של האדם, גם הדברים שעליהם האדם חושב, וגם המחשבה שלו עצמה, כל הדברים האלו מהותם הפנימית היא אחת.

.
האני החושב / העולם שחושבים עליו / המחשבה שמחברת את החושב ואת העולם, אלו הכל בגדים שונים / צמצומים שונים של המהות האין סופית האחת.

מאחר שהמחשבה של האדם יכולה להכיל בתוכה רק דברים שאפשר לעשות להם סוף, ממילא לא ניתן להכניס לתוכה את המהות של המציאות האין סופית.

אך בהחלט כן ניתן להבין, כי כל הדברים כולם, בכל רגע / מקום, כולם, כל מה שקיים, הכל מתהווה בכל רגע מחדש באמצעות המהות והשורש של המציאות שמהווה את הכל.

.
בנוסף, על האדם לזכור, כי הסיבה היחידה שבגללה נראה לו שיש הבדל בין ה"אני" לבין כל דבר אחר, היא רק משום שהוא אינו מבין בשלמות את המהות הפנימית של עצמו שמהווה אותו עצמו.

אם היה האדם מבין את המהות האין סופית שמהווה את ה"אני" שלו עצמו, הוא ממילא היה מבין שאין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר, כי הכל אותו הדבר במהותו.

לא הבנתי. זה שמישהו טוען טענות זה הצלת נפשות? אתה יודע כמה אנשים טוענים טענות נגד האמונה?
אני לא מתכוון להיכנס לדברים הללו. נראה לי מייגע מאד, ועל פניו נראה לי סתם בלבולי מוח. אם יש טיעון מסוים שתרצה לדון בו, העלה אותו ונדון.

יש טענה לפיה אלוקים חסר שלמות מכיוון שיש לו רצון וכי רצון הוא חסרון .

טענה עתיקה ושגויה. אצלנו רצון לפעמים נובע מחיסרון (וגם זה לא תמיד. ראה טור 120). אין שום הכרח שרצון יבטא חיסרון. וגם אם רצון היה מבטא חיסרון אז יש לו חיסרון והוא עצמו ממלא אותו על ידי רצונו. מה הבעיה בזה?!

מיכי,
לגבי טענתך הראשונה פה בתגובה מעליי. הטרחתי את עצמי לטור 120 כדי להבין את טענתך שרצון לא נובע תמיד מחיסרון. עברתי ברפרוף אבל לא מצאתי שם התייחסות.
תוכל להציג במשפט או שניים את טענתך?

שנית אתה טוען פה מה שנראה כך: עד כמה שהרצון הוא חיסרון הרי הוא בו בזמן גם מילויו. אם זו אכן טענתך בעיניי היא כושלת משום שהיא מבלבלת בין 3 "מומנטים" שונים של הרצון: 1) הרצון כערך וכנקודת מוצא, 2) הרצון כפעולה המגשימה את הערך ו3) הרצון כתוצאה המבוקשת.

למשל אם אני רוצה להניח תפילין (אני לא, אבל זו אופציה משעשעת לדמיין את עצמי עושה זאת): ראשית אני מכיר בערך המצווה ורוצה למלאה, שנית אני מתחיל את פעולת המצווה (הנחת התפילין) ושלישית אני מסיים אותה בהצלחה. רק כך הרצון מילא את עצמו (התממש במלואו).

עכשיו נחזור לאלוהים הרוצה. האם לשיטתך רצונו של אל פרסונאלי מבני האדם יכול להשיג מראש (אפריורית) את כל מבוקשו, כלומר לצלוח את כל שלושת המומנטים? לי זה נראה אבסורד, שהרי יצורים מוגבלים כמונו לעולם לא יממשו לחלוטין את הציפיה האלוהית השלמה. בהיעדר מימוש "מלא" שכזה אלוהים יוותר בחסרונו. מסקנה: אם לאלוהים יש רצון הוא ישות חסרה.

זה נושא הטור שם, לכן איני מבין מה דורש כאן הבהרה נוספת. טענתי היא שיש מעשים אלטרואיסטיים, ובהגדרה מעשה כזה הוא מעשה שנעשה לא לשם סיפוק צורך. טענתי היא שאין כאן בהכרח מילוי צורך לנהוג בצורה ראויה אלא החלטה ערכית לעשות זאת. אפשר להסכים או לא, אבל זו טענתי שם ואני חושב שאם מישהו מקשה קושיה עליו קודם כל להסביר מדוע אינו מסכים לדבריי שם.
לגבי הרצון ומילויו, חשוב על אדם אוטרקי לגמרי. כלומר שכל צורך שיש לו הוא יכול למלא בעצמו. האם זה נקרא שהוא חסר? ספק רב. אין לו אלא לפעול ולמלא כל צורך שלו. חוסר במובן של חיסרון הוא משהו שדורש מישהו אחר כדי למלאו. אז גם אם נניח שהקב"ה אכן 'חסר' ויש לו צורך, כל עוד הוא יכול לפעול בעצמו ולא תלוי באף אחד אחר כדי לעשות זאת, זה אינו חיסרון. אבל כאמור, אין לי צורך בטענה הזאת בגלל מה שההסברתי למעלה, זו רק עוד תוספת.
באשר להיותו של הקב"ה חסר (אפילו במובן המהותי, כלומר שהוא נזקק לאחרים כדי למלא את הצורך), עמדתי על כך בטור 170 ועוד.

גם אני חושב כמוך שיש הבחנה חדה בין מעשה אלטרואיסטי למעשה אינטרסנטי. זה עדיין לא פותר את הבעיה הפילוסופית העקרונית. גם מעשה אלטרואיסטי מובהק בא לממש תכלית, כלשהי. מכאן שיש תמיד פער עקרוני בין הכוונה לבין פעולת המימוש שלה לבין התוצר הסופי (כשהפעולה מסתיימת).
לגבי אלוהים תוכל אולי לומר שאילו לא היה בורא את העולם יכול היה לממש אפריורית את רצונו האלטרואיסטי (שהרי רצונו זה הוא מחוץ לזמן ופועל באופן סימולטני).
ואולם מאותו נקודה שבא הוא ברא את העולם ואת הזמן ושיכן אותו ביצורים מוגבלים כמונו נוצר מצב חדש. האלטרואיזם שלו מתווך ע"י יצורים שמצויים בתהליך אינסופי ולא יוכלו להשיג, לפחות לא בחייהם, את מלוא המטרות שאלוהים מצפה מהם. ממילא גם מטרתו האלטרואיסטית הטהורה של אלוהים לא תמומש באופן מלא. במובן זה גם אלוהים הוא חסר.

כתבתי שאלוהים לדעתי הוא חסר. אבל לוגית אתה לא בהכרח צודק. ייתכן שמטרתו היא שיהיו יצורים שיחתרו לשלימות וזה כבר מתקיים. זה שנופלים או לא מצליחים לא בהכרח מוביל למסקנה שמטרתו לא הושגה.