ספקנות רכה

אני לא חושב שזה מה שאתה מכנה אותו כרציונליות בריאה. אבל בכל אופן היכן עובר הגבול?

למשל כדוג' ניתן לקחת את ההנחה הראשונה של הראיה הקוסמולגית, היא טוענת שכל עצם זקוק לסיבה ו/או הסבר, ההצדקה לכך לרוב זה השכל הישר (כפי שאתה הזכרת בדיון איתו),
אבל כמובן שברגע שנדבר על כל עצם במובן הרחב של ההויה נראה שיכולת השכל הבריא לדבר כלפיו מתמעטת בצורה קיצונית. אז מדוע שנדבר על אלטרנטיבות, ולא פשוט נשהה את השיפוט.
ממש כמו שלא ניתן אמון בראייה אף אם נראה מצויין כותרת של ספר במרחק 50 ק”מ ממך… ששם מסתבר שנשהה את השיפוט. בעוד שמסתבר שזה האלטרנטיבה היחידה שאנחנו יכולים לחשוב עליה (לעומת שאר מילארדי האפשרויות לכותרת כלשהיא שמורכבת מ27 אותיות הא"ב).
כך גם בדרך זו – ניתן בלי הרבה בעיות לשלול (ולהשהות את השיפוט) לגבי כל המטאפיזקה.

—
ד"א היה לי שאלה נוספת, מי שנוקט בגישה אתאיסטית בתור נק' מוצא,
1.האם יוכל להכריע בשאלה האם המוסר אובייקטיבי? בהנחה שאנחנו יודעים שהוא נטמע בנו אבולוציונית כך שנחווה כאמיתי… האם עדיין ניתן יהיה לתת אמון לתוכן החוויה? או שזה ממש כמשל הרכבת לסקטולנד. כי כאן אפריורית הוא לאו דווקא ישלול את המסקנה וכלקמן.
2. האם יהיה לו סיבה מהותית להניח שהנחה שנשמעת לו סבירה לגבי מרחק של כמה גלקסיות מאיתנו אכן בעלת סיכוי ניבוי יותר משמעותי?
3. בכלל נראה שעצם היכולת לדבר על נושאים בקרקרס המטאפיזי די מראה שיש גורם מטאפיזי שתיאם. אחרת לכל היותר ניתן רק להשהות את השיפוט או להניח שכל המישור הזה לא קיים בתור אקטואליזם ולא אינפורמטיביזם .

[אגב, נוהגים לומר השעיית שיפוט ולא השהיית שיפוט.]
ההנחה של הטיעון הקוסמולוגי היא שלכל עצם מהסוג שבניסיוננו יש סיבה. זו תוצאה של הניסיון שלנו והיא מוסבת על עצמים מהסוגים שפגשנו. למה אתה רואה כאן הרחבה בעייתית?
האם היית אומר אותו דבר על חוק הגרביטציה? גם אותו מיישמים על כל עצם ביקום, כולל אבנים על הירח או גזים בשמש. מה הבסיס לזה? השכל הישר שאומר שאם יש לנו ניסיון מגוון על הרבה דברים שונים, זה כנראה נכון תמיד עד שיוכח אחרת. ומה לגבי ההשערות המדעיות על מה שקרה כאן לפני 14 מיליארד שנה לפי חוקי טבע שהכרנו היום?

ביחס לשאלותיך:
1. השאלה האם המוסר אובייקטיבי או לא, לא מוכרעת מכוח טיעונים אלא מכוח אינטואיציה ראשונית. כך זה אצל רובנו, ואני חושב שבהכרח זה כך. אין כאן טיעונים. לכן אני רואה בתוקפו של המוסר הנחה ולא מסקנה, ואלוהים הוא המסקנה. אתה יכול כמובן ללכת מאלוהים למוסר, אם תסיק שיש אלוהים באופן בלתי תלוי, ושהוא ציווה על המוסר.
2. אלו כבר כמעט עובדות. ראה בדוגמאות המדעיות שהבאתי למעלה. אתה יכול כמובן לומר שכולם טועים, אבל זה לפחות מראה שזהו השכל הישר אצל רוב האנשים, כולל אתאיסטים. מעבר לזה, הניסיון מאשר זאת שוב ושוב (זה בדיוק עקרון האינדוקציה).
3. לא הבנתי.