סתירה בין מערכות ערכיות
שלום הרב,
לאחרונה עלתה לי שאלה על היחס בין מערכות ערכיות שאנו מחיובים אליהן.
לפי הבנתי את דברי הרב – הקב"ה נתן לנו (בין היתר) שתי מערכות ערכיות בלתי תלויות. אחת מהן היא מערכת המוסר והשנייה היא מערכת המצוות. מכיוון ששניהן מערכות שונות תיתכן סתירה בניהן במקרים ספיציפים.
השאלה שלי היא – אם הקב"ה הוא זה שנתן לנו את שתי המערכות הללו , מדוע הוא לא "סידר" אותם ככה שלא יהיו בניהן סתירות? ז"א – נניח שיש לנו כלל x במערכת המוסר (כלל לא תעשה) , מול כלל y במערכת המצוות שאומר לנו לעבור על x במקרים מסוימים. אזי במצב הנוכחי – אנחנו פועלים לפי y למרות המערכת המוסרית (כי מערכת המצוות, אצל האדם הדתי, גוברת על מערכת המוסר). לעומת זאת – אם המערכות היו "מסודרות" אז כאשר האדם היה פועל לפי y הוא היה מרגיש שזה מתחייב משני המערכות , או לפחות – מתחייב ממערכת המצוות אך אדיש למערכת המוסר (דהיינו – לעבור על x זה לא מוסרי רק כאשר כלל y לא מתנגש איתו).
תודה מראש על כל התייחסות
ראשית, יש סתירות גם בתוך כל אחת מהמערכות. פיקקוח נפש ושבת או עשה מול ל"ת, וכך גם בקונפליקטים ערכיים-מוסריים.
הקב"ה לא סידר אותם שיתאימו כי מדובר במערכות שבאות להשיג מטרות שונות. ההלכה באה להשיג מטרות דתיות והמוסר מטרות חברתיות-אתיות. לפעמים אותו מעשה משיג מטרה דתית אבל פוגע בערך מוסרי, או להיפך. זו האמת ואין כאן מה לסדר. במצב כזה נוצר קונפליקט וצריך למצוא דרך להכריע אותו מעשית, אבל עצם קיומו של קונפליקט אינו בעייתי.
הדוגמה שתמיד אני מביא לזה היא ויכוח על אכילת שוקולד. ראובן אומר לאכול כי הוא טעים ושמעון אומר לא לאכול כי הוא משמין. מי צודק? שניהם. הוא גם טעים וגם משמין. בפועל צריך להחליט איזה ערך גובר (לפנות סולם ערכים).
לגבי ההכרעה המעשית בין הלכה למוסר אי אפשר לתת כלל גורף, שהרי אפילו ההנהגה המוסרית כשלעצמה אינה מנוסחת בכללים חדים וברורים (ראה מ"מ בסוף הל' שכנים). כל סיטואציה לגופה. וכי בקונפליקטים תוך-הלכתיים כן קיים כלל גורף כיצד להכריע? כל קונפליקט חכמים נכנסים לעובי הקורה ומקבלים החלטות, ויש כמה וכמה סוגי החלטות.
יש לי סדרת שיעורים (בשיעורי הוידיאו) על הלכה ומוסר, ושם פירטתי הרבה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer