סתירה בין מערכות ערכיות

ראשית, יש סתירות גם בתוך כל אחת מהמערכות. פיקקוח נפש ושבת או עשה מול ל"ת, וכך גם בקונפליקטים ערכיים-מוסריים. הקב"ה לא סידר אותם שיתאימו כי מדובר במערכות שבאות להשיג מטרות שונות. ההלכה באה להשיג מטרות דתיות והמוסר מטרות חברתיות-אתיות. לפעמים אותו מעשה משיג מטרה דתית אבל פוגע בערך מוסרי, או להיפך. זו האמת ואין כאן מה לסדר. במצב כזה נוצר קונפליקט וצריך למצוא דרך להכריע אותו מעשית, אבל עצם קיומו של קונפליקט אינו בעייתי. הדוגמה שתמיד אני מביא לזה היא ויכוח על אכילת שוקולד. ראובן אומר לאכול כי הוא טעים ושמעון אומר לא לאכול כי הוא משמין. מי צודק? שניהם. הוא גם טעים וגם משמין. בפועל צריך להחליט איזה ערך גובר (לפנות סולם ערכים). לגבי ההכרעה המעשית בין הלכה למוסר אי אפשר לתת כלל גורף, שהרי אפילו ההנהגה המוסרית כשלעצמה אינה מנוסחת בכללים חדים וברורים (ראה מ"מ בסוף הל' שכנים). כל סיטואציה לגופה. וכי בקונפליקטים תוך-הלכתיים כן קיים כלל גורף כיצד להכריע? כל קונפליקט חכמים נכנסים לעובי הקורה ומקבלים החלטות, ויש כמה וכמה סוגי החלטות. יש לי סדרת שיעורים (בשיעורי הוידיאו) על הלכה ומוסר, ושם פירטתי הרבה.