עזרה במצוקה גדולה
שלום מיכי.
אני אדם מאמין וביקורתי ונתקלתי לאחרונה במאמר שזיעזע אותי מבחינה תפיסתית. המאמר מדבר על אנטינטליזם שזה הטענה שלא מוסרי להוליד ילדים.
לצערי השתכנעתי מהמאמר ואני באמת לא יודע מה לעשות עם החיים שלי מבחינת חתונה וילדים.
אני מתפלל שיש לך טיעונים לסתור את המאמר, אתה הכתובת האחרונה שלי.
https://www.articles.co.il/article/183318&from_mobile=1
רפרפתי ואיני מסכים.
הסיבה העיקרית לחוסר ההסכמה היא שאיני מהמר על חייו או אושרו של אדם. אם יש אדם קיים ואני מכניס אותו למצב של הימור, היה אולי מקום להתלבט. אבל כאן האלטרנטיבה היא שלא יהיה קיים האדם הזה. אני לא פוגע באדם מסוים כשאני מכניס אותו להימור, שכן בלי ההימור הזה הוא לא היה קיים. הרחבתי הזה בכמה מקומות באתר כשעסקתי בטיעון ההולדה בעוולה (חפש כאן באתר).
מעבר לזה, גם אם נתעלם מההבחנה הקודמת ונתייחס לזה כאילו אני כן מכניס אדם להימור. נדמה לי שגם כאן הטיעון אינו נכון. ראשית, רובנו מעדיפים לחיות על פני למות. מעט מאד מתאבדים. מעבר לזה, לכל אחד יש אפשרות להתאבד אם הוא נקלע למצב כה קיצוני שמצדיק זאת בעיניו. לכל היותר אפשר לומר להורה להעמיד לרשות ילדו את האמצעים להתאבד אם ירצו בכך. בנוסף לכך, כל אחד מאיתנו מכניס אחרים להימורים עם תוצאות קשות מאד, כמו נסיעה בכביש. לכן לא נכון שיש איסור קטגורי להכניס אדם להימור.
בנוסף, קיום העולם והאנושות מותנים בכך שניקח את ההימור הזה. לכן כנגד הערך השלילי יש ערך חיובי של קיום חיים בעולם.
בנוסף, גם האושר של אנשים לא יתקיים אם לא ייוולדו ילדים. חלק מהם יחיו בצער ואחרים באושר. למה עדיפים הראשונים על האחרונים?
בנוסף, אם לא נביא ילדים לעולם אנחנו דנים את העולם לסבל, כי הוא לא יכול להתקיים בלי פירמידת גילאים הגיונית, כמו שרואים כעת בסין. היה מותר שם להביא רק ילד אחד, ונוצרה פירמידת גילאים הפוכה שלא מאפשרת להם להתקיים (מעט צעירים והמון מבוגרים). אין פלא שגם הם שינו זאת. כך גם באירופה, אלא ששם זה מבחירה של אנשים.
הצירוף של כל הטיעונים הללו מראה שהטיעון לא סביר בעליל.
הטיעון היחיד שסביר בעיניי הוא הטיעון של התפוצצות אוכלוסין. אבל הוא לא שולל התרבות אלא רק התרבות פרועה.
כל זאת בלי מצוות פרו ורבו כמובן.
לפי ההסבר הראשון (שלא קיים אדם שאתה פוגע בו), אני מבין שאין גם בעיה מוסרית בהולדת תינוק שיישחט או ייזרק למות ברעב מייד אחרי הלידה???
עקרונית נכון. הבעייתיות היא אצל מי שעושה לו את זה. אבל אם הייתי יודע בוודאות שזה מה שיקרה לו, הייתי שוקל לא להביא אותו לעולם.
למה היית שוקל זאת? הרי אתה אומר שאין בעיה במעשה ההבאה לעולם אז מצד מה אתה בכלל שוקל?
בגלל שגם אם אני לא אשם עדיין נכון לחסוך סבל (שנגרם לא באשמתי).
נו אז לא הבנתי מה שייך הטיעון הזה בקשר לשאלה שלי. לא טענתי שאתה אשם, אלא שנכון לחסוך סבל = לא נכון להביא ילדים.
הסברתי, ואחזור. אם זה היה עוול שלי ההסתכלות אולי הייתה שונה. אבל זה לא. אם היה סבל וודאי אולי היה מקום להסתכלות שונה. אבל זה לא. והוסף את שאר דבריי ואת המצווה.
בס"ד י"ב בניסן פ"ב
ליוסף – שלום רב,
יש שלא רוצים ילדים מחשש שזה יפריע להם לעשות קריירה וליהנות מהחיים. אני שמח לקרוא בדבריך שאתה לא בכיוון הזה. הדאגה שלך היא לסבל שיהיה בחיים לילדים שתוליד.
אדם נשלח לעולם הזה כדי לפעול בו. הוא כאן בשליחות, לעשות את עצמו ואת העולם טוב ויפה יותר. שליחות מאתגרת ככל שהיא כרוכה במאמץ ובקושי. הקשיים מחשלים את האדם, והצלחתו להתתמודד עם הקשיים – היא הנותנת לו טעם ומשמעות לחייו.
מי שחי בתודעה זו – לא נבהל ולא נשבר מסבל וקושי, אלא הופך אותם לאתגר להתמודדות. כפי שלוחם ביחידה מובחרת או ספורטאי תחרותי, לא נבהל מאימוניו המפרכים.
לכל אחד טוב להביא ילדים, שגם נותנים לו נחת ושמחה. טעם בחיים כשהוא משקיע בטיפוחם, נותן להם ומקבל מהם אהבה וסיפוק. הם שיהיו לו לנחת ועזר בימי זקנתו, והם שימשיכו את התכונות הטובות שנטעו בהם הוריהם גם 'לאחר מאה ועשרים'.
דווקא אתה שתכונת נפשך לדאוג למנוע כל סבל מזולתך – תהיה הורה נפלא לילדיך. תעשה כל שתוכל שיהיה להם טוב בחיים, ותקנה להם כלים שיאפשרו להם להתמודד בהצלחה עם אתגרי החיים. לפיכך, לך במיוחד מומלץ מוסרית להביא ילדים ולטפחם.
בברכה, הלל פיינר-גלוסקינוס
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer